נתניהו באירופה: חיבוקים לצד ביקורות

תחילתו של הביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו באירופה השבוע לא נראתה מלבבת. עם נחיתתו בשדה התעופה פיומיצ'ינו באיטליה, פורסם כי שר החוץ האיטלקי אמר לאחד העיתונאים הזרים שעל ישראל להפסיק את הבניה בהתנחלויות.

האמירה הזו לא חריגה בנוף האירופאי שמצטרף לעמדה הנחרצת שמייצגת ארצות הברית, הדורשת את הפסקת הבניה בהתנחלויות, כולל הגידול הטבעי. אבל כמארח אתה לא אמור לקבל את פני האורח שלך בביקורת.

ההמשך כבר היה שונה. האווירה הנינוחה הורגשה כבר בדרך מנמל התעופה למשרד ראש הממשלה האיטלקי סילביו ברלוסקוני. המשטרה עצרה את תנועת הרכבים בכביש הראשי, בו עברה שיירת 20 הרכבים של ראש הממשלה, הפמליה והמכובדים האיטלקיים. הפקקים האזרחיים השתרכו על פני קילומטרים. אחד האישים שליוו את הפמלייה הסביר כי לכבוד כזה זוכים רק נשיא ארצות הברית וראש ממשלת ישראל.

פגישת השניים היתה לבבית וחמה, כך על פי עדותו של נתניהו. ברלוסקוני אף הכריז כי הוא מקבל את שני התנאים של ראש הממשלה להקמת מדינה פלסטינית: מדינה מפורזת והכרה בישראל כמדינתו של העם היהודי. יו"ר הפרלמנט האיטלקי היה נחרץ אף יותר באמירותיו הפרו ישראליות. נתניהו הצליח לרתום את האיטלקים גם לסוגיה האירנית. "נתקשה להשיג ידיד גדול יותר ממנו", אמר נתניהו על ברלוסקוני.

אווירה אוהדת נשבה גם בעיתונים המרכזיים באיטליה ביום רביעי בבוקר. כותרות החוץ של העיתונים נעו מהדרישה של נתניהו להפעיל סנקציות קשות יותר על אירן ועד הכותרת המחבקת של "לה רפובליקה" – "עם ישראל נגד האטום הגרעיני".

מן הסתם, ראש הממשלה והמשלחת לא היו מתנגדים להישאר כמה ימים נוספים ברומא, ולאו דווקא בשל המוזיאונים הרבים שלה. היחס המלטף של האיטלקים רחוק משהו מהיחס לו הוא זוכה ברוב מדינות אירופה, ואפילו בארצות הברית. ראיה לכך היא הסכמתו של ברלוסקוני לאופציה של בניה לגובה בהתנחלויות – דבר השובר את האמירה הקבועה בעולם של עצירה מוחלטת של הבניה ביו"ש.

שעה וחצי. זה משך הטיסה בין פריז לרומא. מחוגי השעון לא זזו הרבה, אבל האווירה דווקא כן. זה לא שבפריז קיבלו את נתניהו בקרירות. ממש לא. הטקס היה אפילו מרשים יותר מרומא, אבל, איך לומר בעדינות, נתניהו היה מעדיף שנשיא צרפת ניקולא סרקוזי יאמץ את עמדות האיטלקים במלואן, במיוחד בנושא הבניה בהתנחלויות.

את מרבית הזמן בפגישתם, ביום רביעי בצהרים, נתניהו הקדיש לנושא האירני. הדרישה הצרפתית לעצירת הבניה בהתנחלויות עלתה, אולם לטענת נתניהו היא היתה בשולי השיחה. גם סרקוזי וראשי הממשל האחרים הסכימו כי הגיע הזמן לפעול בנושא התגרענותה של אירן.

סרקוזי תמך במרבית העקרונות שנתניהו חשף בנאום בר אילן, אבל עם הסתייגויות. ראשית, הוא תבע לעצור את הבניה בהתנחלויות באופן מוחלט, דבר שנתניהו כמובן לא יוכל להסכים לו. לנתניהו יש את חבריו לליכוד ולקואליציה שלא ממש יתנו לו לעצור את הבניה, והוא גם לא רוצה לעשות את זה.

ההסתייגות השניה של הצרפתים היא בעניין הפירוז. ראש הממשלה הסביר לאחר פגישתו שסרקוזי השתמש במונח שהתקרב לכך, אבל בשורה התחתונה הוא לא אמר מפורשות את העניין. עם זאת, יש בכך אולי כדי לרמוז שעם הזמן, כאשר סרקוזי יתרגל לרעיון המדינה המפורזת, יהיה לו קל יותר להסכים לכך. לעומת זאת, היתה הסכמה מצד הממשל הצרפתי לדרישה הישראלית מהפלסטיניים להכיר בישראל כמדינתו של העם היהודי.

אם היחס של הממשל הצרפתי היה קריר לעומת שכניהם האיטלקים, יהודי צרפת חיפו על כך בחיבוק החם שהם העניקו לראש הממשלה. ביום רביעי בערב, נתניהו השתתף באירוע של הקהילה היהודית המקומית. כמעט כל משפט שיצא מפיו זיכה אותו במחיאות כפיים סוערות מהקהל המרוגש. נתניהו הרבה להשתמש בנאומו בפתגמים יהודיים מתוך מסכת אבות. "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי". את הפירוש למשנה הזו הוא השליך על דרישותיו המדיניות הן בנוגע לפלסטיניים והן בנוגע לאירן.

בניגוד לתוצאה בארצות הברית, ביקורו הראשון של נתניהו באירופה הסתיים בהצלחה לא מוחלטת, אבל כהתחלה זה הרבה. בעוד חודש נתניהו ימריא שוב ליבשת, והפעם הוא יבקר בגרמניה ובבריטניה. עד אז הוא שב לקלחת בישראל – לביקורת של האופוזיציה ולדיונים המרתונים על התקציב שבעוד כשבועיים יועמד לאישור המליאה בקריאה שניה ושלישית.