פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שרנסקי - איש קטן, משימות גדולות

      הסוכנות היהודית בחרה יושב ראש חדש - עכשיו, היא צריכה גם לבחור בדרך חדשה. עומר רבין מחפש ציונות בדור השלישי

      "מוסד שאיבד את הדרך ופושט את רגלו", כך כינתה אתמול שרת הקליטה סופה לנדבר את הסוכנות היהודית, גוף רב זכויות שהקים את המדינה, שעה שהיא מתייחסת לטיפול שלו בעלייה מברית המועצות לשעבר - וכששרה שמשרדה מרכז את מרבית תחומי הליבה של הסוכנות משחררת הצהרה תקיפה כל כך כלפיו, אין ספק שיש סיבה לדאגה, כזו שגם מינוי של אדם בעל שיעור קומה גבוה ושיעור גובה נמוך לאו דווקא יוכל לפתור, על אף נגיעתו המיוחדת לדבר.

      כבר כמה עשורים שהסוכנות היהודית חווה משבר זהות קשה, מנסה להוכיח בכל דרך אפשרית שעדיין לא סיימה את תפקידה ההיסטורי, שהקמת מדינת ישראל לא הייתה הסוף ושהעשייה עוד נמשכת ורלוונטית מתמיד – הכל תוך קיצוץ מתמשך בתקציבים, כניסה לתחומי הליבה שלה מצד גורמים חדשים ופרטיים ותלות מתמדת בתורמים מחו"ל שבהחלט לא מתביישים להביע את דעתם.

      פעילות הסוכנות בתחום העלייה אמנם נמשכת, עם גלים מרשימים יחסית שמגיעים מצרפת, אנגליה, דרום אמריקה, דרום אפריקה ואזורים אחרים – אך הסוכנות היא כבר לא מה שהייתה פעם: רבים מהתורמים של הגוף החשוב הזה מחוברים היטב לדירות הענק שלהם בלונג איילנד או בברוקלין ומבקשים לתרום לישראל ולתמוך בה אך בלי לערער ולהחליש את המקום החשוב שתופסת הקהילה במדינותיהם: את ההשקעה בעלייה הם מבקשים להמיר בפעילות חינוכית, בהקמת פרויקטים של שותפות בין ערים בחו"ל למועצות מקומיות וערים בישראל, בחילופי משלחות ובפעילות שתגביר את הזהות של יהדות העולם עם מדינת היהודים – אבל מרחוק.

      בסוכנות התמודדו עד כה עם האתגרים ובעיקר אלה הכלכליים שבהם במקוריות ובגבורה: נבנו מודלים חדשים למימון הפעילות תוך הסתמכות על תורמים חיצוניים, משרות שליחות יקרות הומרו בצעירים חדורי מוטיבציה בשנות ה-20 לחייהם שפוקדים במאות את הקהילות היהודיות (בהם, למען הגילוי הנאות, נכלל עד לאחרונה גם כותב שורות אלה) – ובכל זאת, עושה רושם שהסוכנות עדיין מתקשה לעמוד על רגליה ולמצוא את מקומה בעולם שמשתנה מהר מדי עבור גוף ביורוקרטי ומסובך כל כך כמוה.

      לך חפש ציונות בטוויטר

      בפני שרנסקי עומדת כעת משימה מורכבת: להוביל את הסוכנות לדרך חדשה שעומדת במבחן הזמן ומתקדמת עם הציונות המתחדשת והמגוונת (כמעט מגוונת מדי): זו של יושבי ההתנחלויות הלא-מוקפאות-בעליל אך גם של מפגיני השמאל העיקשים בבילעין. זו של היהדות האורתודוכסית האדוקה, אך גם של הגוונים הליברליים שהולכים ותופסים מקום רחב יותר ויותר בעולם היהודי בחו"ל. בקדנציה שלו, יותר משל כל קודמיו, תיאלץ הסוכנות היהודית להכריע מהו תפקידה העיקרי והמוצהר במאבק על הדמוגרפיה של ישראל והזהות של יהדות העולם ולהוכיח כי בעולם שכולו תקשורת, מיידיות ושיווק – גם לערכים הגבוהים והפומפוזיים שלה יש עוד מקום.

      פרויקטים כמו "תגלית" החושפים את צעירי העולם לישראל מהווים ערוץ נפלא וכמותם גם יוזמות מבורכות כמו זו למימון תואר אקדמי חינם לעולים או עידוד תכניות התמחות בישראל, אבל את המחשבה המקורית הזו חייבים להמשיך: להצעיר את השורות, להרחיב את העיסוק בתחומים הסברתיים שיאפשרו לצעירים היהודיים בכל העולם להתמודד עם הביקורת שסובבת אותם ובעיקר – לדבר לדור הצעיר בשפה שלו ובמסרים ברורים ואטרקטיביים.

      רגע לפני שהוא מתעופף לקהילות העולם ונהנה מיתרונות התפקיד והביזנס-קלאס, על שרנסקי לשים בצד את הפוליטיקה והעסקנות שנלווים לתפקיד הזה משחר ההיסטוריה הקצרה שלנו ולהתעמק במשימות הרבות שנערמו על שולחן היו"ר ברגישות ובחשיבות הראויה. אה, כן – וגם לפתוח חשבון בטוויטר...

      הכותב שימש עד לאחרונה כשליח מטעם הסוכנות היהודית בדרום אפריקה