שאלו מה אתם עושים

ישראל מתקרבת במרץ להיות בראש רשימת המדינות המפותחות בהן כמות פליטות גזי חממה לנפש היא הגדולה ביותר. עד כמה הציבור מודע לסכנות המידיות בעקבות שינויי האקלים? האם ישראל נוקטת בצעדים רציניים להפחתת כמות הפליטות, או שאנו יכולים לצפות לעתיד שחור בחסות השאננות? במסגרת סדרת סדנאות של ארגון ידידי כדור הארץ, יתקיים מחר (חמישי) מפגש בין ארגונים סביבתיים לחברי כנסת ומעצבי דעת קהל במטרה אחת משותפת - לבחון את יישום הדרכים השונות להתמודדות עם משבר האקלים, ועל מנת להכין את המשק והחברה בישראל לשינויים הצפויים בשל ההתחממות הגלובלית. גולשי וואלה! ירוק מוזמנים לשאול את המשתתפים שאלות בנושאים השונים, שייענו בדיון וישודרו בוידאו בתום הארוע.

בסדנא הראשונה, שתתקיים מחר, ישבו יחד הח"כים אורית זו-ארץ, יו"ר ועדת הכספים משה גפני, איתן כבל, אופיר פינס (שיציג את הצעת החוק להפחתת פליטות) ועוד; נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, משרד האוצר; רשות המים, צה"ל, נציגי האקדמיה ונציגי הארגונים הירוקים - ידידי כדה"א, אדם טבע ודין, חיים וסביבה, הפורום הישראלי לאנרגיה, המרכז לקיימות מקומית, שתי"ל ועוד. המשתתפים ידונו בצעדים הנדרשים להפחתת גזי החממה בתחום התחבורה, צריכת האנרגיה, מיחזור, בנייה ירוקה, קיימות ועוד, ועל הצעדים הנדרשים להסתגלות להשפעותיו. דוגמה אחת מני רבות לנושאים אלה היא הבעיה הגדולה הנוצרת בעקבות החום המתגבר משנה לשנה, וכך גובר השימוש במזגנים, דבר שלכשעצמו גורם לפליטת גזי חממה המגבירים את ההתחממות.

כמו כן ידונו במפגש במטרות ששמה לעצמה ישראל לקראת ועידת קופנהאגן שתתקיים בדצמבר השנה, בה ישתתפו מדינות רבות בעולם על מנת להגיע להסכם עולמי בנוגע להגבלים עולמים על פליטת גזי החממה. ההסכם אמור להחליף את אמנת קיוטו באותו עניין, שתוקפה פג בשנת 2012. בעוד בכל העולם המערבי הבינו שהשקעה בכלכלה ירוקה בכלל, ובייצור מופחת פליטות, היא השקעה משתלמת ומעודדת צמיחה, בישראל ההשקעה הממשלתית בתחום זה מגוחכת ולא מאפשרת את השגת היעדים שנקבעו בהחלטות אותה ממשלה.

"ישראל רק מגבירה את את הפליטות", אומר יובל ארבל, סמנכ"ל ידידי כדור הארץ, "למרות הכרזות והחלטות ממשלה עוד משנת 2001 בדבר מחויבות ישראל לפיתוח בר-קיימא המכוון להפחתת פליטות גזי חממה. על פי תחזית שהזמין המשרד להגנת הסביבה עד שנת 2025 סך פליטות גזי החממה בישראל יעלה לכדי 75% מעל לסך פליטת גזי של חממה של שנת 2000. למרות הפוטנציאל העצום לניצול אנרגיה סולרית בארץ, סך ייצור חשמל אנרגיות מתחדשות בישראל הוא אלפית מסך ייצור האנרגיה. בסקטור התחבורה המצב עגום לא פחות".

עוד מוסיף גדעון ברומברג, מנכ"ל ידידי כדה"א: "במקום הרחבה ובנית כבישים – יש להשקיע רק בתחבורה ציבורית, ופיתוח אורבני המייתר את הצורך בתחבורה ממונעת. כל השקעה בתחבורה ממונעת פרטית (גם בתשתיות להטענת מכוניות חשמליות) הם השקעות בניגוד לצורך הדחוף להשקיע בתשתיות שיקטינו את הנסועה הבזבזנית באנרגיה. גם במשק המים ניתן באמצעות ניהול ביקושים ותכנון אורבני משמר מים לחסוך עד כדי 40% מהצריכה הביתית והעירונית - השקעה שתצמצם את הצורך בבניה של עוד מתקני התפלה הגורמים לפליטה נוספת של גזי חממה".