זה התחיל בצנע
בשנת 1955 בשיא ימי הצנע, מחליטים בעלי עלית אבא פרומצ'נקו ומרק מושביץ' לייצר קפה נמס, מושג שלא היה קיים אז במדינת ישראל הצעירה, שהכירה רק קפה טורקי. את הידע הם הביאו מיהודי אמריקאי בשם דויטש, שנכנס איתם לשותפות. "ראינו באירופה שזה להיט ושותים נס קפה בכמויות", הם אמרו מאוחר יותר, "חשבנו שזה יכול להיות עסק טוב, להקים פה מפעל לקפה נמס".
הוראות הכנה - להוסיף סוכר וחלב
בשנת 1958 החלו לייצר את קפה נמס עלית, בתחילה בפחיות קטנות בלבד שהלכו וגדלו. "פיזרנו דיילות במכולות", אמרו פרומנצ'קו ומושביץ למגזין "עליתון" משנת 81, "אפילו סופרמרקטים לא היו. הדיילות לימדו את הלקוחות איך מכינים את המשקה, איך מוסיפים חלב וסוכר. בתחילה זה היה מוצר יוקרתי, אבל אחרי עשור הוא נהפך לעממי".
עוד באירופה
ממוצר אירופאי אקזוטי שרק מעטים הכירו מנסיעות לחו"ל, הפך קפה נמס של עלית להצלחה. "העם החליט קפה עלית" הייתה הסיסמא כבר מהתחלה והיא שימשה את פרסומאי עלית למשך שנים רבות.
הטעם הוא של פעם
לוגמי קפה נמס של עלית בשנת 2009 שותים בדיוק את אותה נוסחה מ-1958. מיום היווסדו ולאור העדפות הקהל, לא נעשה שום שינוי בהרכבו, טעמו או בתהליך הייצור שלו. קופסת הפח האדומה הפכה לסמל ישראלי.
לפתוח עם הציפורן
בשנות ה-70' החלו לייצר צנצנות זכוכית לקפה נמס עלית, במהלך השנים נעשו שיפורים בגרפיקה שעל גבי האריזה, אולם הצבעים השולטים היו תמיד אדום וצהוב עם לוגו "עלית", אבל צרכני הנמס התעקשו ודרשו את פחית הקפה בחזרה. כעבור זמן לא רב חזרו לייצר את הקפה הנמס בפחית עגולה, עם מכסה פח דק, שנלחץ פנימה לתוך פתח האריזה. כדי לפתוח מכסה זה היו צריכים להיעזר בסכין או כפית.
לאורך כל השנים
ישראלי מעבר לים שרוצה להרגיש בבית, מחזיק פחית קפה בארון ומסעדות תיירים במזרח הרחוק מציבות שלט בעברית "כאן מגישים קפה נמס של עלית".
במותניים צרים ומחוטבים
בשנת 2001 החליטו בעלית לעבור לאריזת קפה עם מכסה, שאפשר לפתוח ללא עזרה של סכין או כפית והשיקו את הפחית עם המכסה המסתובב. עכשיו, ב-2009, קיבלה פחית הקפה מראה מחודש, הכולל מותניים צרים ומחוטבים ולוגו חדש.