נקודה למחשבה

מפעם לפעם שואלים אותי: תגיד, אילו זוחלים נחשבים בעיניך לנדירים? אף פעם אין לי תשובה פשוטה לשאלה הזאת. יש לי בעיה עם כל הנושא של נדיר או לא נדיר, מפני שיש בעלי חיים שנחשבים לנדירים משום שחסר לנו מידע אודותיהם. חסר לנו מידע היכן, מתי וכיצד למצוא אותם. ואז, כשאנו מוצאים אותם לעתים נדירות, אנחנו מכנים אותם "נדירים". היום אספר לכם על זוחל שנחשב לנדיר במקומותינו: חומט נקוד (Ophiomorus latastii).

חומט נקוד הוא אחד הזוחלים המסתוריים ביותר בארצנו. מהמעט שאנו כן יודעים על אורחות חייו, ידוע שהוא מנהל חיים תת-קרקעיים, כשהוא מחופר באדמה וזולל חרקים קטנים ופרוקי רגליים אחרים. כשמוצאים אותו, זה בדרך כלל מתחת לאבנים, וגם אז הוא מחופר לפחות חלקית בתוך הקרקע שמתחת לאבן. אבל קודם כל, צריך למצוא את האבן הנכונה. המסתורין אופף את החומט הנקוד גם בכל הנוגע לתפוצתו המדויקת בישראל. ידוע שהתפוצה משתרעת על פני חלקים נרחבים של החבל הים-תיכוני של ישראל, מצפון הנגב ואזור הר חברון ושפלת יהודה, מזרח שומרון ושיפולי בקעת הירדן, סביב הכנרת, בדרום רמת הגולן ובחרמון. אך התפוצה היא מקוטעת ולא רציפה. מרבית האוכלוסיות המוכרות בארץ נמצאו באזורים של חורבות עתיקות, בהן יש אדמה תחוחה וריכוז גדול של אבנים ושל צמחים חד שנתיים עשבוניים.

אורכו המרבי של חומט נקוד כ-20 ס"מ (לרוב אינו עולה על 15 ס"מ) והוא חסר גפיים. בשלד שלו יש שרידים לחגורות כתפיים ומותניים, אבל אין סימנים חיצוניים של שרידי גפיים בניגוד ללטאות חסרות גפיים אחרות המצויות בישראל (קמטן, נחושית נחשונית). צבעו הבסיסי בז'-צהבהב עד נחושתי, לאורך גבו נקודות שחורות זעירות הסדורות כפסים. בצידי גופו הפסים רחבים וכהים והם נמשכים מהחרטום ועד הזנב. פסי הצד מסייעים להסתיר את מיקומה המדויק של העין, תכונה נפוצה מאד בלטאות ובנחשים. גם על גחון החומט פזורות נקודות שחורות במעין שורות אורך. שמו העברי נגזר מן הנקודות הללו.

קצה הזנב מעוגל ואיננו מחודד כבחומטים אחרים בארץ, יתכן שזה מסייע להסוות את מיקום הראש – שני הקצוות של החומט דומים זה לזה. חומט נקוד מנתק את זנבו די בקלות כשהוא חש מאוים, לעתים למעלה ממחצית הפרטים שאנו מוצאים באתר מסוים הם בעלי זנב שעבר קטיעה והתחדשות. חומט נקוד מותאם היטב להתחפרות בקרקע ולהידחקות מתחת לאבנים: בנוסף לעובדה שהוא חסר גפיים, נחיריו ופתחי אוזניו קטנים ומוגנים בפני חדירת עפר, ולאותו עניין לסתו העליונה חופה על התחתונה ובכך מונעת חדירת עפר לפה בזמן ההתחפרות. תכונות אנטומיות אלו מאפיינות זוחלים רבים שמתחפרים בקרקע ובחול (דוגמאות נוספות מן הארץ: נחושית חולות, חומט רפואי, חנק).

חומט נקוד נמצא בסכנת הכחדה חמורה על-פי המדדים של האיחוד הבינלאומי לשמירת הטבע מטעם האו"ם, בעיקר בגלל שהוא נחשב נדיר ובנוסף אנדמי (ייחודי) לישראל ולעבר הירדן. בית הגידול המאפיין אותו – בתות טרשיות ועשבוניות, הולך ונעלם בארץ ובירדן. מאחר שגחונו מנוקד, והוא עצמו מופיע בשטח רק בפיזור נקודתי באתרים מסוימים, אפשר לומר על חומט נקוד שהוא "יושב על נקודות", תרתי משמע, מה שמקשה עוד יותר לשמור עליו ולמנוע את הכחדתו. רק אם נלמד יותר על אורחות חייו ועל תפוצתו הגיאוגרפית המדויקת, נדע טוב יותר לעשות זאת. בינתיים הוא בחזקת נדיר ומסתורי.

* בעז שחם הוא ממרכז הזוחלים והדוחיים של החברה להגנת הטבע, המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב