זנות מתוך בחירה ?!

מאת: מיכל בעדני

הדיון בשאלת הזנות, מציג בדרך כלל שתי גישות עיקריות; האחת, גישה ליברלית הקוראת למיסוד הזנות על מנת לאפשר פיקוח, והגנה על הזונה. והשנייה, גישה שמרנית השוללת את מיסוד הזנות מטעמים דתיים מוסריים.
בשונה מהגישות הידועות, הכנס "סחר בנשים, זנות ומה שביניהם", שהתקיים בחודש ספטמבר בתל-אביב, ניסה לקדם את הגישה, הפחות מוכרת, ששוללת את מיסוד הזנות מטעמים הומניסטיים-פמיניסטיים. גישה זו גורסת כי הזנות גורמת לפגיעה הרסנית לנפשו ולגופו של האחר. מיסוד הזנות, יגרום לדעתם, להכרה לגיטימית בתופעה, וייתן לגיטימציה לניצול נשים.

"זונה נאנסת בממוצע פעם בשבוע. זונה חווה אלימות על בסיס יום-יומי. מעבר לעובדה שהסרסור נותן לה מכות, כשגברים הולכים לזונה, הם בהחלט מרשים לעצמם להתנהג אליה בצורה לא נעימה. זונה נמצאת כל הזמן בפחד, בתחושה של טרור".

במהלך הכנס הוקרן סרטה הקצר של קרן ידעיה, "לולו", המתאר לילה בחייה של נערת ליווי הנודדת בין שלושה לקוחות. הסרט מעביר את רעיון הסמינר, המין מוצג ככוחני ונטול רגשות, לולו הגיבורה, לא מפסיקה לצחצח שיניים באובססיביות כמו כתם דם שלא יורד מהקיר או מקבת שמנסה לשווא לשטוף את הדם מידיו.
צחצוח השיניים מרמז על אקט מיני קודם שלא היינו עדים לו, אך אנו מקבלים עליו יותר מרמז דק.
הסרט של ידעיה מסתפק במינימליזם כמעט דוקומנטרי, שמחזק את תחושת הניכור והבדידות של גיבוריו. העבודה של לולו מקבלת צביון מזעזע דווקא מחוסר האכפתיות והמכאניזם המונוטוני.

קרן, בת 28 בוגרת קמרה אובסקורה, מגיעה לנושא הזנות מזווית אישית. "אני באה משם, בתקופת הנערות הייתי במצוקה נפשית מאוד גדולה, נקלעתי למצבים קיצוניים, עם אנשים קיצוניים. התחלתי לדבר על הסיפור של הזנות מתוך הסתכלות על חברות". הסרט "לולו" מוקדש לר', חברה טובה שעסקה בזנות ומתה בגיל 21.

אחרי שקרן נגעה בזוועה מקרוב, היא לא יכלה להפנות גב. היא לקחה על עצמה החלטה לא לשתוק יותר. למרות שמעולם לא קראה שום ספר על פמיניזם או על זנות, היא מרצה בכל הארץ על זנות וההשלכות שלה. "אתה מסתכל על העולם ומבין, בגלל זה אני גם מתעסקת בקולנוע, אני אוהבת להסתכל על אנשים" היא מסבירה.

איך את עוזרת בפועל לנשים שפונות אליך?
"העזרה שלי מאוד מעטה, כי אני פועלת לבד בלי מימון חיצוני. הזונות שפונות אלי מוצאות אוזן קשבת, זה סוג של טיפול למרות, שאני לא מתיימרת להיות פסיכולוגית. אחת הנשים שעזרתי להן, התחילה בגיל 40 טיפול פסיכולוגי. בפעם הראשונה בחייה היא הבינה את הקשר בין העובדה ששני האבות שלה אנסו אותה לבחירת להיות זונה. עד אז היא חיה בהכחשה למצב שלה, וחשבה שהיא נהנית ושיש לה כוח ובחירה חופשית. הזנות עובדת כמו סם, ומשככת את
החוויה הטראומטית שעברה הזונה בילדותה. היא עוברת התעללות מינית אבל הפעם עם אנשים זרים, דבר שלכאורה מקל עליה, כמו כן היא יוצרת ניתוק רגשי. במקום לבכות היא מדחיקה את הכאב. זונה תמיד תמחק את הצרכים שלה כדי לעשות מישהו אחר מאושר, רק כשהיא נותנת היא מרגישה קיימת. אותה אישה תחגוג בינואר שנתיים בלי זנות. נשים שרוצות לצאת מזנות זקוקות לשיקום, לטיפול ברמה של מקלט יום-יומי, הן זקוקות לעזרה נפשית, אהבה וביטחון.
מקומות כאלו קיימים כבר בקנדה ובארה"ב".

ואת מאמינה שדרך הקולנוע שלך את יוצרת מודעות?
"מעניינת אותי רק אומנות, שהיא צעקה פוליטית. דרך האמנות שלי אני מדברת על מה שאני מאמינה בו ושנראה לי חשוב. כל הסרטים שלי עוסקים פחות או יותר באנשים שהם "אוויר" בשביל אנשים אחרים, למרות שהם לא פחות שווים וחשובים. "אלינור" עוסק בחיילת שהתפקיד הצבאי שלה מתמצה בלנקות שירותים.זה גם היה התפקיד שלי במהלך השירות הצבאי שלי".


בואו נפריך כמה מיתוסים: (מתוך חוברת שחולקה בסמינר)

1.זנות היא בחירה חופשית- מרבית הנשים הידרדרו לעיסוק המשפיל הזה, בשל נסיבות חיים קשות, לפי מחקרים שנעשו במדינות שונות באירופה, כ- 80% מהזונות עברו גילוי עריות או אונס בילדותן.

2. הן נהנות מזה- זהו מיתוס שפיתחו גברים כדי ליהנות מהפנטזיה שהזונה באמת רוצה אותם וכדי לא להרגיש שהם שותפים לפשע נגד נשים. בפועל, רוב הזונות סובלות מדיכאון והתמכרות לסמים וחוות מצבי השפלות קשים במשך היום. רובן שונאות את לקוחותיהן ומצפות להיפטר מהם במהירות. במחקר שפורסם בארה"ב דווח כי 78% היו קורבנות אונס מצד סרסורים ולקוחות, 84% היו קורבנות של תקיפה אנושה ונזקקו לטיפול בבית חולים, 49% קורבנות של חטיפה והברחה בין מדינות, 27% סבלו ממומים ומנכות כתוצאה מעיסוקן.

3. זנות היא מקצוע ככל המקצועות- זאת היתממות להתייחס אל הזנות כאל מקצוע ככל המקצועות. בשום מקצוע אדם אינו מאפשר לאדם אחר לחדור לאבריו האינטימיים ביותר ולשפוך את הפרשותיו. אין מקצוע שהפך לכינוי גנאי כה משפיל כמו זונה. הנזק הנפשי העמוק, הדימוי העצמי הנמוך ותחושת הנחיתות הם רק חלק מהנזקים שנשים אלו חוות. נשים העוסקות בזנות מפתחות התמכרות לכך, אחוזי ה"יציאה" מזנות שווים לאחוזי גמילה מהרואין.

4. גבר שאינו בא על סיפוקו המיני עלול לאנוס ולבצע פשעים מיניים אחרים- במדינות שאסרו על גברים לצרוך זנות, לא עלה מספר הפשעים המיניים.