חשיפה: לא כולם רוצים למחוק אותנו

שכחנו מהעם האירני שאינו דומה לשום עם אחר במזרח התיכון. הדור הצעיר המוביל את המחאה הוא דור משכיל שמאס במשטר הדתי

  • טהראן
  • איראן
ניר יהב

אם עד לפני כשבוע מספיק היה לומר את המילים "אירן" ו-"טהרן" כדי לעורר רעידות בלתי רצוניות אצל צרכן התקשורת הישראלי, הרי שהיום המילים הללו מעוררות אצלנו תחושות אחרות, מעט נעימות יותר. לאחר שפרצה המחאה העממית על רקע הטענות לזיופי תוצאות הבחירות לנשיאות אירן, התגלתה לנו אירן אחרת, שכמעט ושכחנו ממנה: מפגינה, צעירה, משכילה, ליברלית, דמוקרטית ואנטי-דתית.

במשך שנים ארוכות אירן הוצגה בתקשורת בצבעים שחורים ואפלים, בדומה למשטר האייתוללות האפל והמדכא השולט במדינה. תכנית הגרעין, הפיתוחים הצבאיים, הכספים לחמאס וחיזבאללה, חוקי הדת הנוקשים ומשטרת המוסר ייצגו לבדם את פניה המפחידות של אירן בתקשורת הישראלית. הנשיא הישן-חדש מחמוד אחמדינג'ד, שלא פספס הזדמנות להכחיש שואה או לתקוף את הציונות, רק סייע לתדמית המפלצתית של אירן.

ברדיפה אחרי כותרת סנסציונית נוספת על טיל בליסטי אירני חדש, כמעט ושכחנו מהעם האירני שאיננו דומה לשום עם אחר במזרח התיכון. הדור הצעיר, המוביל את הפגנות המחאה באירן, הוא דור משכיל ואינטליגנטי, שמאס במשטר הדתי. מיליוני אזרחים באירן, שסבלו במהלך כהונתו האחרונה של אחמדינג'ד, נשבעו להילחם עד המוות בשביל דמוקרטיה.

במשך שנים הם זועקים את זעקתם, מעבירים את מסריהם וסרטוניהם באינטרנט, מפגינים במידת האפשר נגד המשטר. אולם אנחנו בישראל העדפנו תמיד את הסיפור השני, המאיים יותר, על הפצצה הגרעינית

בימים האחרונים יצרתי קשר דרך האינטרנט עם סטודנטים אירנים רבים שלא נפלו מהכיסא כששמעו שאני ישראלי. להפך - הם ראו בי צינור להעברת מסרים לעולם הרחב. "נמאס לנו מכך שאין לנו יחסים עם ישראל וארה"ב", כתבו לי רבים. "נמאס לנו שכל הכסף של אירן הולך לחיזבאללה במקום לפיתוח כלכלי ולסטודנטים באירן". הצעירים הללו מהווים צד מרכזי בפניה המגוונות והמרתקות של אירן. למי שתהה, לא כולם באירן חמינאי, לא כולם אחמדינג'ד, ולא כולם מעוניינים "למחוק את היישות הציונית".

חלק עצום מהאוכלוסייה באירן רוצה מדינה חילונית ודמוקרטית, ובניגוד לשכניו במדינות ערב, הוא אינו חושש לומר זאת בקול צלול ומתריס בפניהם של המנהיגים. במשך שנים הם זועקים את זעקתם, מעבירים את מסריהם וסרטוניהם באינטרנט, מפגינים במידת האפשר נגד המשטר. אולם אנחנו בישראל העדפנו תמיד את הסיפור השני, המאיים יותר, על הפצצה הגרעינית המתקתקת. עד היום התעלמנו מאותה מחאה ומאותם מיליוני צעירים, מזל שהם ירדו לרחוב בהמוניהם כדי שניזכר סופסוף לחשוף אותם לציבור בישראל.

nir_yah@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully