וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עובד כמו כלב - כבר לא תלמיד

21.6.2009 / 16:08

לזה אלווין לא ציפה - עכשיו כשהם כבר חברים, הוא צריך ללמד את אריה איך חוצים את הכביש. פרק 17

טיפות גשם ענקיות ניתכו בעוצמה אל המדרכה המוצפת וכדורי קרח קטנים קיפצו סביבנו. זה מזג האוויר האהוב עלי, אבל נראה לי שאריה, שהחזיק בידית הרתמה שלי ועמי שצעד מעט מאחורי אריה, לא ממש נהנו. "קדימה חברה, לא לוותר, ככה זה בחורף!" חשבתי לעצמי, בתקווה שעמי ואריה לא יחליטו לפתע לחזור הביתה.

"אריה" שמעתי לפתע את עמי קורא בכל רם המנסה לגבור על רעש הרעם שהתגלגל בשמים, "אנו מתקרבים לחניה מקורה מימינך. כוון את אלווין לשם ונמתין שהגשם יחלש מעט!". אריה סימן בידו לכיוון החניה ואני משכתי פנימה ככדי להסתתר מהגשם ומהברד. ניערתי את פרוותי וטיפות המים הכבדות התפזרו לכל עבר. לי היה נעים בתוך פרוותי המחממת, אבל נראה לי שחליפות הסופה שעמי ואריה לבשו, לא כל כך הגנו עליהם מהקור. השיעור באותו יום היה רטוב במיוחד ונראה לי שאריה ממש סבל. סבל, אבל לא התלונן.

גברת מבוגרת פתחה את חלון הבית ושאלה למעשינו שם. עמי הסביר לה שאנו מסתתרים מהגשם. הגברת מלמלה משהו לא ברור וסגרה את החלון. המתנו די הרבה זמן עד שהגשם נחלש ואז מיהרנו למכונית שהמתינה לנו לא הרחק משם. ורד ורינגו חיכו במכונית ונראה שהיו קצת מודאגים בגלל שהתעכבנו. לאחר דיון קצר, הוחלט שחוזרים הביתה ומפסיקים לאותו יום את השיעורים בחוץ. כך הסתיים לו עוד יום לימודים משותף, לאריה ולי.

אריה, לך זקוף

אף אחד לא אמר לנו שבשלב האחרון של קורס כלבי נחייה, אנחנו , הכלבים, הופכים מתלמידים למורים. ורד ואריה לא ידעו דבר על הליכה נכונה ברחוב ועל רינגו ועלי הוטלה המשימה ללמד אותם. אפילו את הפקודות הבסיסיות ביותר הם לא ידעו. מזל שעמי הלך איתנו לכל מקום ונתן הנחיות לכולם.

לימדתי את אריה כל מה שידעתי. לעצור בשפת מדרכה ולא לרדת לכביש עד שלא שומעים אף מכונית מתקרבת, לחצות רחוב רק במעבר חצייה ורק ישר, לא להיתקל בעצים ועמודי חשמל ובקיצור, כל מה שצריך לדעת בכדי להגיע בשלום לכל מקום. בכל פעם שאריה עשה טעות, עמי היה במקום והציל את המצב.

"לך זקוף, אריה, לך זקוף! אתה בן מלך ובן מלך לא משפיל עיניו!" שמעתי את עמי מדי פעם אומר לאריה. אריה הזדקף לזמן מה, אבל שוב היפנה את מבטו אל אבני המדרכה, בחיפוש אחר משהו שלא יראה לעולם, עד שעמי שוב דרבן אותו להזדקף. השיעורים שלנו נמשכו ימים ספורים ולאט אך בטוח, אריה , התלמיד שלי ושל עמי למד את המלאכה.

למה לטייל כשאפשר לנוח?

לאחר מספר ימים, אותם בילינו בהליכות אין סופיות ברחובות העיר יבנה, החליט עמי שהיגיע זמן לטייל גם במקומות אחרים. יום אחד יצאנו לקניון שבחזיתו היה הפסל של הזקן. טיילנו בתוך הקניון וברחבות הסמוכים ואפילו נכנסנו לחנות ספרים ודיברנו עם המוכרות. יום אחר הלכנו לשוק של רחובות. יש שם המון אנשים ובלגן. ביום אחר, אף נסענו באוטובוס. אני לא אוהב לנסוע באוטובוס. תמיד צפוף שם ואנשים לא תמיד נחמדים. אפילו מקום לשבת בנוחות אין לי באוטובוס. אני מעדיף את המכונית של עמי.
היום האחרון של הקורס שלנו היה מעניין במיוחד. כשיגענו לנקודת המוצא של המסלול לאותו יום, הוציא עמי דבר מה מהמכונית וניגש אלינו. ישבתי על המדרכה והתבוננתי אל החפץ שהביא עמי וניסיתי להיזכר היכן ראיתי כבר דבר כזה.

ההמשך, כמו תמיד, בשבוע הבא

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully