ישראל מחזיקה בשבי מיליון וחצי בני אדם

כבר שנתייים שישראל סוגרת את הרצועה, ומחזיקה את תושבי עזה על הקצה. עדי דגן חושבת, שאת זה דווקא הליכוד כן יכול לשנות

  • רצועת עזה
עדי דגן

נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא עורר תקוות גדולות בקרב הפלסטינים ובקרב מתנגדי הכיבוש בישראל וברחבי העולם. לכולם ברור, שנתניהו אינו באמת מעוניין בפיתרון של שלום צודק. לזכותו ייאמר, שבניגוד לקודמיו בממשלת אולמרט-לבני, מילותיו ומעשיו זהים ומשמעותם ברורה - לא צפויה כל תזוזה. אולם, לעניין אחד יכול היה נתניהו להתייחס בנאומו מבלי לשלם בגינו מחיר פוליטי כבד, והוא הסרת הסגר מעל עזה. אם הוא היה עושה כן, הפלסטינים והעולם, כולל ועדות החקירה שמאז ינואר מגיעות לרצועה כדי לתעד את ההרס וההרג שביצעה ישראל, שהוא מחובר לקרקע המציאות, שמשתרעת מעבר לתחזוקת הקואליציה.

הסגר על רצועת עזה נמשך כבר שנתיים. מוחותיהם הקודחים של אנשי משרד הביטחון הגו "המינימום ההכרחי" הדרוש לקיומם של תושבי הרצועה. המינימום המומצע הזה כולל הפסקות חשמל של חמש שעות בממוצע כל יום, אספקת מים חלקית, איסור על ייבוא של מוצרי מזון כמו שוקולד, סולת או בשר טרי, ומחסור בבנזין לתחבורה ובסולר הנחוץ לתפעולם של בתי חולים, משאבות מים וביוב וגנרטורים. המינימום שגזרה ישראל הוא חיים של שיתוק ומחסור כרוני, שבצילם משגשגות תעשיית המנהרות בגבול מצרים ותעשיית השוחד והשחיתות במעברים עם ישראל.

בסוף השבוע נשף "הארץ" את תעשיית סחר המכר שמתקיים במחסומי הגבול בין עזה לישראל. כיצד פקידי התיאום והקישור ובעלי עניין אחרים מחליטים באופן שרירותי, ובחלק מהמקרים בהתאם לאינטרסים העסקיים והפוליטיים שלהם, מה יהיה תפריט המזון שישמור את תושבי עזה טיפ טיפה מעל סף הרעב.

מעגל שוטים אכזרי

תושבי עזה גם אינם מורשים לצאת ולהיכנס מהשטח הקטנטן בו הם מנסים לשרוד – לא למטרות טיפול רפואי, לא לצורך לימודים בחו"ל, לא כדי להתאחד עם קרובי משפחה שנמצאים במקום אחר. רק בודדים מצליחים לצאת כאשר מצרים, שחברה לישראל בהפיכת עזה לבית כלא, פותחת אחת למספר חודשים את מעבר רפיח.

הטענה שכל עוד גלעד שליט מוחזק בעזה, תושביה לא ייהנו מ"מותרות", אינה מוסרית וסותרת את עצמה. מי שמחזיק מיליון וחצי נשים, גברים וילדים סגורים בבית כלא כבני ערובה, לא יכול לבוא בטענות לאלו שמחזיקים חייל ישראלי אחד בשבי. הטענה שהקלה בסגר תחזק את החמאס היא מופרכת מיסודה. נהפוך הוא – כשמצבם של תושבי עזה ישתפר מעט, כשיחושו בדל תקווה וסיכוי לחיים נורמליים, או אז גם יש סיכוי שהם יתחילו לחשוב שמגיע להם משהו קצת יותר טוב מהחמאס, שאולי יש אלטרנטיבה לשלטון של תנועה, שעסוקה בעיקר בהפיכת החברה לדתית ופחות בעצמאות מדינית וחופש לעם הפלסטיני.

שתי מדינות לשני עמים, פינוי התנחלויות וסיום הכיבוש אינם משנתם של נתניהו והליכוד, והניסיון לגרום להם לאמץ אותם מן הסתם לא יביא לתוצאות. לעומת זאת עניין מוסרי ואנושי כמו הסרת הסגר מעל רצועת עזה אינו מונופול של מחנה פוליטי כזה או אחר. את זה גם הליכוד יכול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully