לחיות ירוק - תנועת ההאטה

הוראות שימוש חוזר

מוצרים ירוקים אולי משקיטים את המצפון, אבל רק עיצוב מקיים דואג לטפל בהתמכרות לצריכה. תכירו את ה - Slow design. תנועת ההאטה, כתבה שניה בסדרה

  • תנועת ההאטה
עמית נויפלד

העיצוב המוקפד, שהיה מנת חלקם של המעמדות הגבוהים לאורך מאות שנים, החל להפציע על מפתן כל בית בערך באותה תקופה שבה החלה המהפכה התעשייתית. תפקידו היה להקל על הלם התיעוש וזאת הוא עשה באמצעות הענקת מעטפת אסתטית למוצרי הצריכה החדשים. זמן לא רב אחר כך, בשנות החמישים של המאה הקודמת, כבר ניתן היה להיווכח בבירור כי העיצוב הוא זה שמוביל את בולמוס הקניות חסר המעצורים באמצעות קביעת טרנדים המשתנים חדשות לבקרים ויצירת פריטים בעלי תוחלת חיים קצרה, מרביתם גם בלתי ניתנים לתיקון. העיצוב, הלכה למעשה, חדל לתת מענה לצרכים, והחל לפנות לתשוקות.

תרבות הצריכה תפסה מקום כה מרכזי בעולם המערבי, עד שבשנות השמונים טבעה האמנית ברברה קרוגר, בפארפרזה על הקוגיטו המפורסם של דקארט, את המשפט "אני קונה משמע אני קיים", ואכן דומה שהשופינג, ובעיקר מוצרי הצריכה הממותגים לעייפה, הפכו לאמצעי ראשון במעלה עבור האדם המערבי בדרכו להגדרה עצמית.

מעבר להיותו ספק של תחליפי משמעות ריקניים בעבור האדם, עידן השפע מותיר אחריו גם מפגעים קשים בתחום איכות החיים והסביבה, וזאת כתוצאה ישירה מהתפיסה הלינארית השולטת כיום בעולם העיצוב והייצור, אשר מכונה from Cradle to Grave - "מעריסה עד לקבר".

מאחורי כינוי זה ניצב תהליך בו המוצר מתוכנן, מיוצר, משווק, נמכר, ולבסוף נזרק כפסולת ונטמן, לעיתים עם פיתול קצר בתהליך שקרוי מיחזור. יאיר אנגל, מנכ"ל קיימא- מרכז לתכנון ועיצוב מקיים בישראל, מעדיף לכנות את התהליך "מינחות": "אנשים בדרך כלל שומעים את המילה מיחזור" הוא מסביר, "ויוצאים מנקודת הנחה שהבקבוקים שהם זורקים למתקן יהפכו להיות בקבוקים חדשים, אולם זה ממש לא המצב. מוצר שנשלח למיחזור לרוב ישוב לעולם בדרגה נחותה יותר. בקבוקי הפלסטיק יעברו הסבה וייקחו חלק בייצור של בדי פליס למשל, שהוא עצמו מלכתחילה מוצר נחות. הפליס עצמו ייתכן ויעבור עוד שלב אחד של מיחזור, אולם לבסוף הוא ייזרק וייטמן באדמה".

(תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה

סליחה שעיצבנו

על רקע העלייה המתמדת במודעות לפגיעה המתמשכת במערכת האקולוגית, גוברים ברחבי העולם קולות המעצבים הקוראים לחבריהם להכיר באחריותם המשותפת לנזקים המצטברים של עידן הצריכה, ולפעול למען שינוי דרכי עבודתם. אנגל עצמו מסרב להתרגש מתחושת האשמה והבושה שדומה כי צברה פופולריות בין חבריו למקצוע. "אנחנו רק מלאנו פקודות," הוא מחייך, אולם מייד מרצין וממשיך, "צריך להבין כי המעצבים בדרך כלל לא ישבו בראש פירמידת מקבלי ההחלטות, ותרבות הצריכה היא בוודאי לא תוצר בלעדי של פועלם, אלא של כוחות השוק, תרבות השפע, תפיסות השיווק והרצון הבלתי פוסק בגדילה... המעצבים הם חלק אחד בתהליך שהביא אותנו עד הלום".

במקום להפנות אצבע מאשימה מציע אנגל להתרכז בעשייה, ובעיקר להיות ריאליים. "תרבות הצריכה המודרנית יצרה מפלצת שלא יודעת שובע. נכון להיום כבר לא ניתן לדבר על עיצוב של מוצר שיחזיק לאורך זמן, מאחר והטכנולוגיה משתפרת ומשתכללת במהירות רבה. הטייפ אקאיי שקנו לך לבר מצווה היה מגניב לגמרי לזמנו, אבל נכון להיום אין לך ממש מה לעשות איתו, והמצב רק הולך ומחמיר, ראה למשל את האובססיה הנוכחית לשידרוגים. מה שהעיצוב צריך לעשות היום זה להבין שייתכן ומוצר לא באמת אמור לשרוד יותר משנתיים, ייתכן וזה באמת אורך החיים המקסימלי של פריט טכנולוגי בימינו. אבל אם כך הדבר, הרי שעל העיצוב מוטל לטרוח ולמצוא פיתרון ראוי לסילוק הגופה".


בנקודה זו ממש נכנס תחום העיצוב המקיים לתמונה. את גישת ה from Cradle to Grave (מהעריסה לקבר) מחליפה גישת הCradle to Cradle (מהעריסה לעריסה) - תפיסה מעגלית של חיי המוצר המבקשת לתכננו ולעצבו מראשיתו בצורה כזו שמרכיביו, הן האורגניים והן הטכניים, יוכלו בתום השימוש בו לחזור בצורה מושלמת לגילגול נוסף, הן בביוספירה והן בטכנוספירה. "בטבע אין פסולת," מציין אנגל, "פרחיו של העץ שנופלים על האדמה משמשים לחיפוי הקרקע, שאריות הטרף משמשות את אוכלי הנבלות ולאחר מכן מתכלות כזבל אורגאני וכך הלאה. האדם הוא הייצור היחיד שמייצר פסולת, וזאת כתוצאה מתכנון לקוי של המוצרים שאנו משתמשים בהם. העיצוב המקיים מבקש למעשה לחקות את הטבע וליצור מוצרים עם אפס פסולת שלא ניתנת לניצול מחדש, או במילים אחרות, להביא למצב שבו פסולת = מזון, כשמו של סרט שמומלץ מאוד לצפות בו".

מעיצוב ירוק לעיצוב מקיים

צמד המילים "עיצוב ירוק" נישא בפי כל כבר בשנות השמונים. מעצבים, תעשיינים ופוליטיקאים הצהירו על מחויבותם לעיצוב הירוק כדרך לצמצם את הפגיעה בסביבה וכמענה לדרישות השוק. התפיסה שהתגבשה באותם ימים כונתה "אקו-יעילות" והסתמכה על מודל שלושת ה – R - Reduce, Recycle, Reuse – הפחתה – מיחזור – שימוש מחדש. למרבה הצער, תפיסת העיצוב הירוק אפשרה גם את צמיחתה המהירה של תרבות ה"גרינווש", וחברות רבות מהרו להתהדר בעיצובים ירוקים, למרות שמוצריהם היו רחוקים מלהיות כאלה. דוגמא מוכרת מהארץ למהלך שכזה היא האוטובוסים של "אגד" שנצבעו בירוק, המעניקים את הרושם המוטעה כי מדובר ברכבים ידידותיים לסביבה, בעוד שבפועל הם מזהמים ורחוקים מלתת מענה לבעיית הזיהום, מענה שקיים במקומות אחרים בעולם בצורה של אוטובוסים הממונעים בגז טבעי או באנרגיות מתחדשות.

בשנת 1998 התפרסם המאמר המכונן "המהפכה התעשייתית הבאה" מאת מקדונו ובראונגארט, שותפים בחברה לעיצוב, ובו התגבשה תפיסת העיצוב המקיים כפי שהיא מוכרת לנו כיום. העיצוב הירוק, טענו הכותבים, משרת בעיקר את האינטרסים של התאגידים, המוכרים לציבור ולארגונים הירוקים אשליה של צמצום הנזק לסביבה. מול תפיסת ה"אקו-יעילות" הציבו הכותבים את תפיסת ה"אקו-אפקטיביות", הגורסת כי בתהליך העיצוב יש לקחת בחשבון את העקרונות שוויון, כלכלה ואקולוגיה.

"להגיד היום שאתה מתעסק בעיצוב מקיים, זה למעשה להגיד שאתה מתעסק בהכל", מבהיר אנגל, "זה לשאול קודם כל את השאלה איזה מן מקום זה שאנו חיים בו, שצריכה הפכה לתרבות? וממתי בכלל צריכה היא תרבות? ועל שאלות אלה לתת מענה ברמה החברתית, הכלכלית, האקולוגית והפוליטית. מדובר בתיקון כולל שמתחיל בתהליך עיצוב וייצור המוצר ומסתיים בתרבות עצמה. מכאן גם החיבור לתנועת ההאטה. כשאתה אומר עיצוב איטי, הכוונה היא שאתה לוקח את כל הזמן שבעולם כדי ליצור מלכתחילה מוצר בטוח לאדם ולסביבה".

האט זאת בעצמך

ברחבי העולם קיים היצע רחב ביותר של מוצרי Cradle to Cradle, החל מנעליים, חיתולים, כיסאות ושטיחים, וכלה בחומרי בניין. בארץ, למרבה הצער עדיין לא ניתן לדבר על עולם של מוצרים זמינים ולמרות זאת, ישנם מספר תהליכי סינון המאפשרים לנו לבצע רכישות מושכלות. חפשו את התו הירוק של מכון התקנים על מוצרים. בדקו האם מדובר במוצרים אורגניים. נסו לרכוש מוצרים עם כמה שפחות אריזות, ומוצרים מקומיים שאינם דורשים שינוע. בררו האם המוצר ניתן לתיקון והאם ניתן להיפטר ממנו בצורה בטוחה. קנייה בחנויות יד שניה ושווקי פשפשים מבטיחה מחזור חיים חדש למוצר, וכמו כן שאת שולחן הסלון שלכם לא תפגשו גם בבתיהם של חברים קרובים. אל תחששו לאסוף חפצים מהרחוב, למדו לתקן, לשפץ, לצבוע... היכולת להשיב חפץ לחיים מעוררת השראה ומשליכה גם על תחומים אחרים בחיים, ובגדול, נסו לחיות לפי מודל שלושת ה - R ובעיקר לצרוך פחות. "בעולם שכולו Cradle to Cradle, לא צריכה להיות בעיה אמיתית של צריכה," אומר אנגל, "לצערנו המצב רחוק מלהיות כזה, ולמען האמת כל אחד ואחת מאיתנו סובלים ברמה זו או אחרת מצריכת יתר, ואת זה מן הראוי לנסות ולמתן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully