תקציב שהוא ההיפך מטוב

ב-2003, בעת שהיה שר האוצר, עודד נתניהו תעסוקה ורפורמות. ב-2009, כראש ממשלה, הוא עושה הכל להיפך

נחמיה שטרסלר
17/06/2009

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר אתמול, בלי למצמץ, שהתקציב שהניח על שולחן הכנסת הוא התקציב הכי חברתי שיש; תקציב שיילחם באבטלה, יביא לצמיחה ואף יצמצם פערים. הכי טוב שיש. אבל האמת הפוכה בתכלית. מדובר בתקציב רע, שפוגע בצמיחה, שמגדיל אבטלה ושלא מצמצם שום פערים, ואולי אפילו מרחיבם. מדובר בעסקת חבילה חד-צדדית שכולה כניעה. מדובר בהעלאת מסים שפוגעים ברצון לעבוד ולייצר. מדובר בביטול רפורמות חשובות. בקיצור - הפוך בדיוק ממה שדרוש.

הסימן הרע הראשון היה החתימה חסרת האחריות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הסכמים קואליציוניים עם ש"ס והעבודה - שעלותם כ-3 מיליארד שקל. ההסכמים לא רק יקרים, אלא גם עומדים בניגוד גמור לאמונתו של נתניהו עצמו - כי הם מגדילים את קצבאות הילדים, ולכן פוגעים ברצון לצאת לעבודה. בהמשך הדרך ויתרו נתניהו ושטייניץ על הקיצוץ בתקציב הביטחון, שהיה צריך להסתכם ב-3 מיליארד שקל, וגם נכנעו באופן מביש ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני. הם ויתרו על קיצוצים והתאמות, ובמקום הקפאת שכר בשווי של 4-5 מיליארד שקל קיבלו רק 1.2 מיליארד שקל בדמות ויתור מגוכח על מחצית מדמי ההבראה.

ומשום שצד ההוצאות בתקציב עלה הרבה מעבר לתוכנית המקורית, נמצא לכך הפתרון הכי רע שיש: הגדלת מגבלת ההוצאה ל-3% במקום 1.7%, קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה והעלאת מסים. כל אלה הם בדיוק הפוך ממה שדרוש לנו. אלה יחנקו את הצמיחה ויעלו את האבטלה. ואם זה עוד לא מספיק, הרי ששטייניץ הסכים גם לוותר על סדרה ארוכה וחשובה של רפורמות שמהוות "דלק סילוני" לצמיחה, כמו רפורמות במשק המים, במערך הניקוז ובחברת הדואר.

"יותר קצבאות - פחות עבודה"

המסר העיקרי של נתניהו בתוכנית של 2003, כשהיה שר האוצר עם גיבוי של אריאל שרון, היה עידוד התעסוקה באמצעות הורדת המסים על עבודה וביצוע רפורמות מרחיקות לכת. הפעם הכל בדיוק הפוך.

עלות העבודה תעלה, כי הוגדלה תקרת תשלומי הביטוח הלאומי. עד היום התקרה עמדה על 38,415 שקל, פי כחמישה מהשכר הממוצע במשק. התוכנית דיברה על הגדלה לפי שמונה השכר הממוצע, אך כשהוויתורים נמשכו והאוצר חיפש כסף קל, הוא העלה ברגע האחרון את התקרה עד פי כעשרה מהשכר הממוצע, כלומר עד 76,830 שקל לחודש. על הסכום העודף מוטלים 7% דמי ביטוח לאומי ו-5% מס בריאות.

האוצר חושב שהוא יקבל כאן 750 מיליון שקל לשנה, אך הוא טועה - כי העשירים יקימו חברות כדי להימנע מתשלום, והתוצאה תהיה הפוכה. כבר היינו בסרט הזה בתקופת סילבן שלום, אך שטייניץ לא רוצה ללמוד מהניסיון. הוא ילמד זאת על בשרו. גם הגידול של 0.4% בדמי הביטוח הלאומי שישלמו המעסיקים פירושו הגדלת המס על עבודה, וגם זה יקטין את כדאיות שכירתם של עובדים חדשים. גם העלאת המע"מ היא מס רגרסיווי שפוגע בצמיחה.

וכך, במקום תקציב רזה שישאיר מקום למגזר הפרטי לצמוח ולייצור מקומות עבודה חדשים, יש לנו תקציב שמן ומופרז, עם גידול במסים ועם חוקי עבודה חדשים שיקטינו את הרצון של משקיעים זרים להשקיע בישראל. פעם, ב-2003, היה המסר "פחות קצבאות - יותר עבודה". כיום המסר הוא "יותר קצבאות - פחות עבודה", וזה המסר הכי אנטי-חברתי שיש.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully