"לא למדנו דבר מפרשת רמדיה"

בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדה לעבודה, רווחה ובריאות בכנסת, התריעו גופים שונים על המצב הבעייתי של הפיקוח על מוצרי מזון בישראל. גלית אבישי, מנכ"לית ארגון "אמון הציבור" תקפה את משרדי הממשלה השונים האחראים על הפיקוח על המזון ואמרה כי "אין פיקוח אפקטיבי בתחום המזון בישראל. נכון להיום יש יבוא המוני של מזון לישראל, אך אם אין פיקוח המסקנה המתבקשת היא שבריאות הציבור נמצאת בסכנה".

אבישי הוסיפה כי "פרשת רמדיה היתה אמורה להיות אירוע מכונן אך מתברר שהיא לא היתה. כדי לייצר פיתרון צריך פה שינוי דרמטי. לדבריה כל ניסיון להקים רשות לאומית לפיקוח על מזון נופלת משום שאף משרד ממשלתי אינו מוכן לוותר על סמכויותיו".

חבר הכנסת אריה ביבי (קדימה) אמר כי "לפעמים מדינה יכולה לקחת סיכון מחושב בנושאים מסוימים. מקרה 'רמדיה' היה צריך לתת ציון דרך שפה טעינו ובגדול. משרד הבריאות הוא האחראי וצריך להתחיל להטיל עליו את האחריות". חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ) אמר כי "לצערי מהדברים שאני שומע, הצרכן נמצא בסוף שרשרת המזון".

מאז הקמת המדינה, מצוי תחום הפיקוח על המזון בסמכות מספר רב של משרדי ממשלה, בהם משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומשרד הבריאות. ב-40 השנים האחרונות מתקיים דיון בצורך להקים רשות מזון לאומית, אשר תפקידה יהיה לתאם או לשלב בין הרשויות השונות העוסקות בפיקוח על המזון, אך ללא התקדמות. צביקה גולדשטיין מהתאחדות התעשיינים, אמר בוועדה כי ב-1999 הועלתה בפני הכנסת הצעת חוק "רשות המזון", שנועדה להסדיר זאת, והחוק אף עבר את ההצעה הטרומית, אך אז התפזרה הכנסת וההצעה נזנחה.

המשנה למנכ"ל המשרד הבריאות, ד"ר בועז לב, הודה בוועדה כי משרדו מוגבל ביכולת הפיקוח עקב מחסור חמור בכוח אדם, שכן חסרים למשרדו מאות מפקחים. לדבריו, "הענישה של עבריינים שאינם כותבים אמת על האריזות ביחס למה שמכיל המזון אינה הולמת את חומרת ההטעיה שנגרמת בשל כך לציבור". עם זאת, הדגיש לב כי תפקיד משרדו הוא להסביר מה נכון לאכול באופן כללי: "אני לא יכול לקחת כל מוצר ולבדוק את כל כל מרכיביו. גם כרטיסן שעולה לאוטובוס לא יכול לבדוק את כל הנוסעים".