הקלפיות באירן נפתחו הבוקר (שישי) 46 מיליון אירנים בעלי זכות הצבעה יכריעו מי יהיה הנשיא הבא של אירן. ארבעת המועמדים לתפקיד הם שני מועמדים שמרנים ושניים מתונים: הנשיא הנוכחי מחמוד אחמדינג'ד המתמודד על כהונה שנייה, מפקד משמרות המהפכה לשעבר מוחסן רזאי, ראש הממשלה לשעבר מיר חוסיין מוסאווי ואיש הדת מהדי כרובי. כמעט 500 אזרחים הגישו את מועמדותם בבחירות לנשיאות אולם ועדת הבחירות באירן הסירה את המועמדות של רובם המכריע בשל אי עמידה בקריטריונים.
לפי שיטת הבחירות האירנית, אם אף אחד מהמועמדים לא מצליח להשיג יותר מ-50 אחוז מהקולות, ייערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. לפי ההערכות, שני המועמדים הבולטים הם אחמדינג'ד השמרן וראש הממשלה לשעבר מוסאווי, הנחשב למנהיג רפורמיסט ומתון הזוכה לתמיכת צעירים רבים באירן המייחלים לשינוי מדיניות הפנים. כהונתו של נשיא אירן נמשכת ארבע שנים.
הנשיא הנבחר כפוף באופן מוחלט למנהיג הדתי העליון עלי חמינאי. בדומה, הפרלמנט הנבחר כפוף למועצה של 12 אנשי דת ושופטים איסלמים, שלהם הכוח לדחות כל חקיקה שאינה איסלמית ולהטיל וטו על מועמדים לפרלמנט ולנשיאות הנחשבים בעיניהם כלא ראויים לתפקיד. סמכויותיו של חמינאי הן רבות וכוללות את ניהול מדיניות החוץ, קידום פרויקט הגרעין ושליטה על הצבא.
הסגפן או האמן?
אחמדינג'ד, 52, נשוי ואב לשלושה, מכהן כנשיא אירן מאז שנת 2005. הוא כיהן כראש עיריית טהרן מ-2003 ועד ליוני 2005, טרם היבחרו לנשיא. מאז ומתמיד הציג את עצמו כאחד מפשוטי העם, כאדם צנוע וסגפן. בנאומיו הרבים הוא נוהג לתקוף באופן חריף ביותר את ישראל ואומר כי יש למחוק את הישות הציונית מהמפה. אחמדינג'ד זוכה לתמיכה רבה בקרב השכבה הנמוכה ושכבת הביניים במדינה.
מוסאווי, הנהנה מתמיכת מצביעים צעירים רבים, כיהן כראש ממשלתה האחרון של אירן בין 1981-1989 לפני שהתפקיד בוטל. לאחר כעשרים שנה שבהם שמר על שקט פוליטי, במהלכם ניהל את האקדמיה האירנית לאומנויות, הודיע כי יתמודד על הנשיאות. הודעה זו באה לאחר שחברו הטוב, הנשיא לשעבר מוחמד חאתמי, פרש מהמרוץ כדי לשפר את סיכויי מוסאווי להביס את אחמדינג'ד. במסיבת עיתונאים שקיים באפריל אמר עוד כי בכוונתו לנהל דיאלוג עם המערב והבהיר כי הוא מאמין בחופש העיתונות ובחופש הביטוי.
מדיניותו הכלכלית של הנשיא המכהן אחמדינג'ד ספגה ביקורת חריפה. בתקופתו עלתה האינפלציה והורחב מעגל האבטלה וחלק נרחב בציבור האירני אף מאשים אותו בהקצאת סכומי כסף גדולים לפרויקט הגרעין, לחיזבאללה ולחמאס במקום לקידום הכלכלה האירנית ולנושאי פנים. המועמדים הרפורמיסטים, מוסאווי וכרובי, אף האשימו את אחמדינג'ד בבידוד אירן על ידי הכחשת השואה ונשיאת נאומים מסיתים נגד המערב. לאור העובדה שהסקרים הנערכים באירן הוזמנו על ידי המועמדים עצמם, קשה לנבא מי יוכרז כמנצח בתום יום הבחירות.