בג"ץ: "רן ארז פעל באופן פסול"

"רן ארז, המכהן מזה שנים רבות כיו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, נהג להיעדר באופן שיטתי לתקופות ארוכות מעבודתו וחרף זאת קיבל שכר ממשרד החינוך בגין עבודה שלא בוצעה". כך קבע היום (חמישי) בג"ץ בתגובה לעתירה שהוגשה נגד התנהלותו של ארז. למרות הביקורת הקשה שמתחו שופטי בג"ץ על ארז, הם החליטו בסופו של דבר לדחות את העתירה מאחר ולא נמצא מקום להתערבות שיפוטית ונגד ארז ננקטו הליכים משמעתיים.

העתירה נגד ארז הוגשה על ידי שלמה כהן, שהיה חבר בארגון המורים העל-יסודיים, בעקבות סיכומי חקירה שנערכו בנציבות המדינה והוגשו במרץ 2005 למנכ"לית משרד החינוך. מהחקירה עולה כי במשך שנים קיבל ארז ממשרד החינוך תשלומי יתר בגין שעות הוראה שהתייחסו למועדים בהם כלל לא נכח בבית הספר באשדוד, בו הוא אמור היה ללמד. עם זאת, נקבע בדו"ח החקירה כי לא הוכח כי ארז פעל במכוון על מנת לקבל תשלומים שלא היה זכאי להם.

עוד התברר בחקירה כי ארז נהג לפנות בתחילת כל שנה לבית הספר בבקשה כי תיערך עבורו מערכת שעות הוראה שנתית, אך בפועל לא הופיע ללמד בבית הספר. הוא הוגדר בתכנית ההוראה כמרכז מקצוע חינוך גופני, וזכה עקב כך גם לתוספת שכר, אף שבפועל מונו לו ממלאי מקום. הדו"ח קובע כי בממצאים אלו נמצא טעם ממשי לפגם בהתנהגותו של ארז.

בעקבות התערבות בג"ץ בחן מנכ"ל משרד החינוך פעם נוספת את הפרשה והודיע לארז על נקיטת אמצעי משמעת של "התראה". למרות נקיטת הליך המשמעתי נגד ארז סבר העותר, שלמה כהן, כי אין בכך תשובה הולמת לחומרת מעשיו של ארז והדגיש כי החומרה הינה גם בהתנהגות מערכת משרד החינוך שאפשרה את מעשיו.

"הליך זה, חושף סטיות משמעותיות מהנוהל התקין המחייב עובד בשירות המדינה. מר ארז, המכהן מזה שנים רבות כיו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, נהג להיעדר באופן שיטתי לתקופות ארוכות מעבודתו וחרף זאת קיבל שכר ממשרד החינוך בגין עבודה שלא בוצעה", כתבה השופטת איילה פרוקצ'יה בהחלטה, והוסיפה כי מדובר ב"פרקטיקה פסולה מתמשכת שננקטה על ידי עובד בשרות המדינה, שאינו משקיע את ההשקעה הנדרשת בעבודת ההוראה המוטלת עליו, וחרף זאת מקבל כסדרם תשלומים מהמדינה. מסכת אירועים זו משקפת פסול חמור בהתנהלות באשר לכל עובד מדינה מן השורה".

אירועים אלו, כתבה השופטת, "חמורים פי כמה ביחס לנבחר ציבור, העומד בראש ארגון עובדים גדול במדינה, האמור לשמש מופת לציבור העובדים שאותו הוא מייצג". השופטת פרוקצ'יה גם ביקרה את מעורבותם של בעלי תפקידים במערכת החינוך, אשר לטענתה, התנהגותם תרמה להיווצרות האפשרות שישולמו לאדם כספי מדינה בעבור עבודה שלא בוצעה בפועל.