אורי זוהר מתפרע בבית המשפט

11.6.61 - שחקן הכדורגל הברזילאי האגדי פלה מגיע יחד עם קבוצתו הברזילאית סנטוס לשחק נגד קבוצה מעורבת של שחקני מכבי תל אביב והפועל פתח תקווה. לקראת המשחק היתה העיתונות המקומית כמרקחה. כולם רדפו אחרי פלה. סנטוס ביקרה באתרים הקדושים בירושלים ובנצרת וגם קיימה שני אימונים באצטדיון רמת גן, אליהם הגיעו אלפי בני נוער כדי לראות את הכדורגלן הגדול בעולם. 45 אלף מגיעים לאצטדיון רמת גן ויוצרים פקקי תנועה אדירים בכל איזור המרכז. פלה שהה בתל אביב מספר ימים, יחד עם חברי הקבוצה. סנטוס ניצחו 3-1. פלה ירד מהמגרש בדקה ה-70 אחרי שהבקיע גול אחד מתוך השלושה. למחרת, בעיתון 'חדשות הספורט', תחת הכותרת "לא אותו פלה", כתב העיתונאי יהודה גבאי: "על פלה קשה לדבר. הכל נוכחו לדעת כי הוא שחקן נהדר בעל נתונים גופניים אידאלים, בעל תכונות טבעיות נדירות, בעל ניתור גבוה, שליטה אבסולוטית בכדור וכוח בעיטה עצום. בקיצור, יש בו הכל. הוא מושלם. אבל הוא לא היה כפי שרצינו שיהיה. הוא לא גילה פירור ממה שהוא מסוגל לגלות. זו היתה אכזבה לא מעטה מפלה אלוף העולם והכוכב של סנטוס ונבחרת ברזיל".

11.6.71 - אריק איינשטיין, אורי זוהר וצבי שיסל מתפרעים בבית המשפט לאחר שהוארך מעצרם בחשד לעישון חשיש. השלושה נעצרו בצריף של אביגדור, על שמו קרוי האלבום שהוציאו באותה שנה אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב "בדשא אצל אביגדור". הצריף של אביגדור צברי שכן סמוך לחוף מציצים, והפך לבית שני של חבורת לול.

לאחר שאיינשטיין, זוהר ושיסל שומעים שיצטרכו לבלות זמן נוסף במעצר, אורי זוהר מתחיל להעיף כסאות ולהכות שוטרים. חבריו לצוות, איינשטיין ושיסל, מנסים להרגיעו אך במהרה המצב מאבד שליטה והשלושה מוצאים את עצמם במאבק עם השוטרים. התקרית נגמרת בכמה סימנים כחולים, חוץ מכמה שוטרים שיוצאים מזה עם שריטות על פניהם וידיהם. ההתפרעות כמובן לא עוזרת להם להשתחרר מהמעצר הזמני.

12.6.77 - אניית המשא ישראלית "יובלי" מחלצת מהים סמוך לוייטנאם 66 פליטים וייטנאמים שלא קיבלו מקלט מדיני בשאר המדינות באזור, ונתקעו בלב ים. ראש הממשלה מנחם בגין מודיע בנאום מרגש כי ישראל הסכימה להעניק לוייטנאמים מקלט מדיני, והם מוטסים מטייוואן לישראל. חלקם משכנים באופקים, אך רבים מהם מגיעים ליפו. עד היום הפליטים שהגיעו לתל אביב עדיין גרים בה, ורוב הפליטים שלא שוכנו בתל אביב היגרו לחו"ל.

10.6.84 - דן בן אמוץ, עיתונאי, סופר, שחקן ובוהמיין מורשע בבית המשפט בתל אביב במעשים מגונים בילדה בת 12. נידון לארבעה חודשי מאסר על תנאי בגין המעשים, ולקנס כספי בסכום של 50 אלף שקל שיוענק לילדה.

בן אמוץ כתב בין השאר את הספר "לא שם זין" שעובד לסרט והפך ללהיט, את המחזה המצליח "תל אביב הקטנה המחודשת" יחד עם חיים חפר, ואת הספר "זיונים זה לא הכל" שהיה לרב מכר. כתביו ידועים בהומור שלהם, ובשפה המשלבת עברית צברית וקללות בוטות. הוא הנחה ערבי בידור מצליחים במועדון החמאם ביפו, וכשגילה שהוא חולה בסרטן החליט לביים במקום את מסיבת הפרידה שלו מהעולם. הוא הזמין למקום את חבריו והקריא הספד שכתב לעצמו, שהפך לאחד מהמערכונים המושמעים ביותר שלו. למרות שבחייו נחשב לאחד הכותבים המשפיעים בישראל, הוא נשכח במידה רבה לאחר מותו, אולי גם באשמת הביוגרפיה שכתב עליו אמנון דנקנר בשנת 1992, בה הואשם בבעילת קטינות ובקיום יחסי מין עם אמו כשהיה בן 13.