שנה חלפה מאז נרצח עו"ד יורם חכם, זכרו לברכה, אשר נמנה על בכירי הסנגורים הפליליים בארץ, וזכה תמיד להערכה רבה מצד כל מערכת המשפט. החל בעמיתיו, דרך נציגי הפרקליטות וכלה בשופטים. הרצח המתועב הכה אותי, כמו את כל החברה הישראלית, בתמהיל של עצב, הלם וזעזוע עמוק. חסרונו מורגש עד מאוד ונדמה שרוחו עדיין מהלכת בינינו ומלווה אותנו בחיינו המקצועיים והאישיים.
עו"ד חכם היווה עבורי דוגמא אישית בהתנהלותו. באופן בו היה מגלה בקיאות מעוררת הערכה בתיקים אותם ניהל, ביכולת הניתוח המשפטית שלו, באופן בו ניהל חקירות באולם בית המשפט - הגונות, מדויקות וחריפות - אך לצערי הציבור זוכר את שמו בעקבות הדרך בה סיים את חייו, בפיצוץ בלב העיר תל-אביב - פיצוץ אשר יצר הדף שהגיע לכל קצות הארץ.
עד יום זה אף אחד מאיתנו לא יודע מי ביצע את הרצח ומה עמד מאחוריו. נותרנו עם חרושת שמועות החולשת על מספר כיוונים אפשריים, אך מסתמן שעו"ד חכם הצטרף לשתי סטטיסטיקות של תופעות בלתי נסבלות, אשר מתגברות בשנים האחרונות - אנשים אשר נפגעים על רקע עבודתם, ושל אנשים המוצאים את מותם בפיצוץ בלב ריכוזי אוכלוסין - סיכון ממשי לחברה הישראלית. נראה שעל רשויות אכיפת החוק להשקיע את מירב המשאבים במניעת אירועים מעין אלה.
למשטרה היה מידע
לאחר הרצח של עו"ד חכם אישרו במשטרה כי היה בידיהם מידע על התנקשות אפשרית בחייו, ומספר ימים לאחר הרצח פורסמה באחד העיתונים ידיעה לפיה חכם הוזמן למשרדי היחב"ל והוזהר מפני פגיעה. מספר ימים לאחר מכן פורסמה ידיעה אחרת, בעיתון אחר, לפיה חכם הוא זה שפנה ליחב"ל וביקש להזהיר מפני פגיעה, אך היחידה הפנתה אותו לתחנה "רגילה" לצורך פתיחת תלונה "רגילה", והיו במשטרה מי שאישרו את הדברים - חכם הזהיר, והמשטרה נותרה בחיבוק ידיים. הדבר מלמד, לצערי, כי סנגורים חשופים לבדם בצריח.
בניגוד לעובדי ציבור אשר המערכת נזעקת לעזרתם כאשר יש ולו רמיזות על איומים עליהם, סנגורים, למרות היותם "שליחי בית המשפט", לא נהנים מפריבילגיה זו, ואנו מצויים במצב בלתי אפשרי.
בל נשכח שתפקידו של סנגור, למרות מרבית הדעות ב"טוקבקים", הינו מלאכת קודש. מתי מעט ניחנו בכישורים ובתעצומות הנפש לבצע את המלאכה כמו שצריך, ויש לנו תפקיד חשוב ביותר בחברה דמוקרטית. על כן, ישנה חשיבות ציבורית לשמר מקצוע זה ולעודד אנשים איכותיים לעסוק בשליחות זו, וראוי שהמערכת תיתן דעתה על הדרך בה יהיה ניתן להבטיח את שלומנו.