אחמדינג'ד - זאת הכלכלה, טמבל

(צילום: רויטרס. עריכת וידאו: איילת שולמן)

מחמוד אחמדינג'ד, בן 53, קיבל 62 אחוזים מקולות הבוחרים בבחירות הקודמות, שנערכו ב-2005, למרות התחזיות שניבאו ניצחון לנשיא לשעבר, האשמי רפסנג'ני. אחמדינג'ד קיבל את תמיכתם של עניי אירן, בעיקר אלו החיים באזורים הכפריים, שהרגישו כי הוזנחו על ידי ממשלות קודמות והוקסמו מהבטחותיו להעביר כסף ממכירת נפט לכל משפחה, באומה של יותר מ-70 מיליון תושבים.

הוא חילק הלוואות, כסף וסייע לצרכים מקומיים בביקוריו התכופים באזורי הפריפריה. אך מבקריו טוענים כי מדיניות זו גרמה לאינפלציה ולהחמרה במצב בכלכלי, מבלי לצמצם את האבטלה. מאז שעלה לשלטון, מחירי המזון, הדלק והמוצרים הבסיסיים באירן עלו בחדות, ופגעו בלמעלה מ-15 מיליון משפחות, החיות מהכנסה הנמוכה מ-600 דולר בחודש. אחמדינג'ד מאשים את העליה העולמית החדה במחירי המזון והדלק, שהגיע לשיא בשנה שעברה. צעדיו הכלכליים לא הצליחו להבריא את אירן.

אם הבוחרים האירנים יחליטו בסופו של דבר לא להאריך את כהונתו של נשיאם, יהיה זה, ככל הנראה, בגלל המצב הכלכלי במדינה יותר מאשר הרטוריקה המתלהמת שלו נגד ארה"ב וישראל, ההגנה על תכנית הגרעין או הכחשת השואה.

אחמדינג'ד הוא בנו של נפח מכפר חקלאי בשם אראדן, 100 ק"מ דרומית-מזרחית לטהרן. משפחתו עברה לבירה כשהיה ילד. הוא למד הנדסה ועבד כמורה ובמשרות ציבוריות. הוא נוהג להבליט את הרקע הצנוע ממנו הוא בא, ולהשתמש בו כקלף פוליטי. לאחר המהפכה האיסלמית בשנת 1979 הצטרף למשמרות המהפכה.

עלייתו לעמדות כוח סימלה את החזרה של המהפכה לשורשיה, כפי שהתווה אותה מייסדה, האייתולה סייד רוחאללה מוסאווי חומייני. נוקטי הקו הנוקשה במועצת חכמי הדת העליונה מאסו ברפורמות שקידם הנשיא המתון מוחמד חתאמי בין השנים 1997 ל-2005.

אחמדינג'ד נוהג להתכחש להגמוניה של המערב, וללעוג לסנקציות של האו"ם ושל ארה"ב שפגעו בכלכלת המדינה, והרתיעו גופים מערביים להשקיע בשוק הנפט והגז של אירן. במהלך כהונתו מועצת הביטחון של האו"ם הטילה שלושה סטים של סנקציות על אירן, בשל התעקשותה על תכנית הגרעין שלה. היריבים המתונים של אחמדינג'ד טוענים, כי סירובו לנהל משא ומתן עם המערב הביא לבידודה של אירן.

הביקורת נחשבת לחריפה, בהתחשב בעובדה שרק לאחרונה קרא המנהיג העליון של אירן, האייתולה עלי חמינאי, לא להצביע למועמדים פרו-מערביים - הצהרה שנתפסת כקריאת תמיכה באחמדינג'ד ובמדיניות החוץ שלו. חמינאי הוא הסמכות העליונה בענייני ממשל באירן, בה הנשיא יכול להשפיע על המדיניות, לא לקבוע אותה. עם זאת, הקריאה עשויה גם להיות בעוכריו, ולפעול כתגובת נגד מצד מצביעים מתונים שמתנערים מהאייתולה.

אם ייבחר שוב, אחמדינג'ד יאלץ לפרוש בתום כהונה של ארבע שנים, משום שהחוק האירני מגביל כהונה של כל נשיא לשתי קדנציות. עם זאת, הוא יוכל לשוב ולהתמודד על התפקיד בעתיד, לאחר תקופת צינון.