וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא להגדיל, להאט

עמית נויפלד

9.6.2009 / 8:56

למה בעצם אתם מתפשרים על מזון מהיר ומלא בכימיקלים, ומי מרוויח מזה? קחו את הזמן ליהנות מאוכל טרי, בריא וטעים. על תנועת ההאטה, כתבה ראשונה בסדרה

אם נדמה לכם שאתם חיים בקצב מהיר מידי, אתם בוודאות לא לבד. בכל רחבי העולם מתעוררים אנשים שמבקשים לעצור לרגע את המרוץ האנושי שכפה עלינו העולם המערבי, כדי לחיות חיים מלאים יותר, מספקים יותר ובריאים יותר. אז מה זה בעצם סלואו פוד?

עידן המזון המהיר עשה את צעדיו הראשונים לצידה של מהפכת התיעוש, ותפיסת הזמן החדשה שעלתה לשלטון - "מהיר זה טוב" - נתנה את אותותיה בהרגלי האכילה. צרכנים החלו לחפש דרכים לצמצם את זמן הארוחות, והיצרנים מצדם מיהרו לספק את הדרישה. כבר בתחילת המאה שעברה ניתן היה למצוא על המדפים מוצרי אינסטנט: אורז המוכן בתוך חמש דקות, מרקים מקופסא, ולבסוף גם ארוחות שלמות קפואות במגש. רשתות המזון המהיר החלו להופיע אף הן, וכבשו בסערה את חיכם וכיסם של אנשי העולם המערבי, שמצאו בהן פתרון נוח למצוקות הזמן.

ארוחות ארוכות בחיק המשפחה, הפסקות צהרים נינוחות מהעבודה, אירועים שהיוו הזדמנויות ליצירת קשרים אנושיים או חיזוקם של אלה הקיימים, הלכו והתמעטו ואת מקומן תפסה האכילה מול מסך הטלוויזיה, מול מסך המחשב או תוך כדי עבודה. נכון להיום לא קשה למצוא משפחות שלמות הנוגסות במזונם בדממה, תוך כדי בהייה במסך, או לצפות באנשים אוכלים ברחוב כבדרך אגב, ואגב הליכה, מציבים בפנינו שוב ושוב את העובדה שהמזון הפסיק להוות בעבור רבים מאיתנו חוויה קולינרית וחברתית.

אולם השלכותיו של המזון המהיר חורגות מהתחום התיאורטי של "כיצד ראוי לאכול" וניכרות היטב בתחומי הבריאות והסביבה. עידן השפע והמהירות גורר אחריו שימוש ביותר משלושים אלף סוגים שונים של כימיקלים בחקלאות: חומרי הדברה, משפרי עיכול אנטיביוטיים, הורמוני גדילה ושינויים גנטיים – כל אלה מיושמים כיום בתחום החקלאות וגידול המזון, לא על מנת לשפר את איכותו, כי אם על מנת לקצץ בהוצאות, להגדיל את התפוקה, ולגרום למשק החי וליבולים לגדול מהר יותר מכפי שהטבע רצה. אחרי הכל, מהיר יותר + גדול יותר = רווחי יותר. השמירה על הסביבה, ערכיו התזונתיים של המזון ובריאות הצרכן הפכו למשניים בתהליך ייצור המזון, ואף הטעם כשלעצמו דומה שהפך לרעיון תפל מימים עברו.

הנפגעים העיקריים מכל האמור הם כמובן הילדים. נכון להיום הדעה הרווחת בקרב מומחים הנה שילדינו יהוו את הדור הראשון בהיסטוריה שיהיה פחות בריא מהוריו. אסטמה, סכרת נעורים, השמנת יתר ורעות חולות אחרות, הנגרמות כתוצאה מהמזון המעובד והגדוש בסוכר, שומן ומלחים, מופיעות אצל ילדים באחוזים גבוהים מבעבר, ברמה שכבר הביאה לקביעה כי מדובר במגיפה כוללת בעולם המערבי.

ותודה למקדולנדס שהביאונו עד הלום

כנגד רעות אלה ואחרות יוצאת תנועת "מזון איטי", אשר חבה את קיומה באופן פרדוקסלי דווקא לרשת מקדונלד'ס, אולי המייצגת הרשמית ביותר של תפיסת המזון המהיר בעולם כולו. סניף של ענקית ההמבורגרים שנפתח בשנת 1986 ברומא, אל מול המדרגות הספרדיות המפורסמות, הצליח לעורר את חמתם של התושבים המקומיים וקבוצה של שפים התכנסה על מנת להשליך לחמניות טריות לעברו. אותה מחאה שובבה הפכה במהירות (לפחות יחסית לתנועה שהציבה את האיטיות על נס המרד), לתנועה כלל עולמית המתפרשת על פני עשרות מדינות וחברים בה מעל למאה ועשרים אלף איש נכון להיום.

התנועה פועלת על מנת להסיר את המהירות מעל שולחן האכילה, ובמקומו להטמיע את הערכים: טריות, גידולים מקומיים, יבול עונתי, שימור המטבח המסורתי, חקלאות בת קיימא, ייצור בעבודת יד וסעודות נינוחות עם חברים ומשפחה.

"מאחורי כלל הערכים שציינת עומד רעיון הטעם", מבקש רפרם חדד, נציגה הרשמי של התנועה הארץ, להדגיש, "הטריות, המקומיות, והיבול העונתי מבטיחים שהמזון שאנו אוכלים ישונע כמה שפחות בדרכים ויאבד כמה שפחות מטעמו ומערכיו התזונתיים. יחד עם זאת, אם אתה יוצא מהנחה שהטעם הוא הכי חשוב, אז אתה מבין שיש מכלול של דברים שמשפיעים עליו, החל מאופן גידולו וכלה בשכר שמשלמים לחקלאים".


בשמיעה ראשונה השפעת שכר החקלאים על טעמו של המזון עלולה להראות תמוהה, אולם יש לקחת בחשבון את השלכותיו של העידן המתועש על ענף החקלאות. מרגע שהחברות הגדולות נכנסו לשוק, הוצבה דרישה בפני החקלאים לצמצם את מספר הזנים על מנת לאפשר עיבוד מהיר ונוח יותר של המזון, וכך יוצא שמספר רב של זני ירקות, פירות וגידולי עופות ובקר עומדים בפני סכנת הכחדה רק כתוצאה מחוסר כדאיות כלכלית שבגידולם, וצמצום רבגוניות הזנים פירושו בסופו של דבר, גם צימצום הטעמים הקיימים.

"אפשר לקחת לדוגמא את קרב מחירי העופות שמתנהל כיום בין רשתות השיווק," ממשיך רפרם, "ברור שמכירה של עוף בשקל פוגעת בכל מערך הגידול והייצור. פחות השקעה בזנים, פחות תרנגולות חופש, כוחות השוק יוצרים מצב שהצרכן כביכול מרגיש שהוא יוצא נשכר מהתחרות, אולם למעשה הוא מקבל מוצר נחות, לא בריא".

עסק לעשירים או עניים מאוד

אני מבקש לדעת עד כמה באמת שאלת מחירו של המזון עומדת בדרכה של התנועה, שהטפתה למזון בריא וטרי בהכרח גם דורשת, לפחות בעולם המערבי, הוצאה כספית גדולה יותר, ומכאן גם עלולה להדביק לתנועה תווית אליטסטית. רפרם מודע כמובן לבעיה: "באופן לא מפתיע סלואו פוד מצליח בצורה הכי טובה דווקא במקומות בעולם שבו הארגון כלל לא קיים או מוכר, מדינות עולם שלישי למשל. שם הצרכנים בהכרח רוכשים את המזון המקומי, הטרי והזול ביותר פשוט בגלל שכך עובדת המערכת הכלכלית שלהם. העניים בחברה המערבית אכן נדפקים, סליחה על המילה, מכל הכיוונים, מאחר והם נאלצים לרכוש את המזון הזול ביותר שהוא גם בהכרח הנחות ביותר, קמח לבן, סוכר לבן וכו'. סלואו פוד מנסה לשנות את המצב על ידי העלאת המודעות בעולם, קידום המוצרים האיכותיים יותר ועל ידי כך גם הוזלת מחירם. העבודה שלנו היא לאפשר צריכה רחבה של המזון הראוי יותר, המקומי, העונתי."

בשנת 2001 כלל ה"ניו יורק טיימס" את סלואו פוד בין 80 הרעיונות שזעזעו את העולם, ושמונה שנים אחר כך, ניתן לראות את ניצני הפריחה של התנועה גם בארץ, ארבע קונויויום (תאים) של פעילי התנועה עורכים ברחבי הארץ ערבי טעימות, סדנאות, סיורים ועוד, במטרה להטמיע את ערכי התנועה, וגם שוק האיכרים שהחל לפעול לפני יותר משנה בתל אביב מתפרש כעת גם לערים נוספות, "חשוב להבין," מוסיף רפרם, "כי לא מדובר בתנועה מסיונרית. אנחנו מאמינים כי אנשים בסופו של דבר מחפשים את הטעם הטוב. בניגוד לתחומים אחרים בתרבות שנכבשו על ידי הגלובאליזציה, בטעם קשה מאוד לזייף. אם ניתן לאנשים את ההזדמנות, ואת זאת אנו עושים באמצעות חינוך לטעמים, הם יצטרפו אלינו".

לקרניבורים מביננו, החוששים מהדגש ששמה התנועה על היותו של המזון בריא ומגישתה האקו-גסטרונומית, אין מה לדאוג, התנועה לא מטיפה בשום צורה לטבעונות או לצמחונות, "אנחנו מדברים על אוכל טעים".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

האט זאת בעצמך

נכון להיום כמאה וחמישים ישראלים רשומים כחברים בתנועה, אולם ההנחה היא שעוד אלפים רבים חיים לאור ערכיה מבלי לקחת בה חלק פורמלי. ישנם צעדים קלים ופשוטים באמצעותם תוכלו גם אתם להכניס יותר טעמים לחייכם.

גדלו תבלינים בעדניות, קנו מיצרנים פרטיים או משווקים ונסו להימנע ככל האפשר מביקור ברשתות הגדולות, קנו מוצרים מקומיים, טריים ועונתיים, למדו לבשל, הוציאו את מכשיר הטלוויזיה מהתפריט, והנהיגו ארוחות משותפות עם חברים. "רצוי גם להצטרף באופן פורמלי לתנועה", מוסיף רפרם, "ברגע שמצטרפים יוצרים קשרים שעוזרים מאוד, פתאום אתה מכיר את הגבנן הזה ואת ייצרן שמן הזית ההוא ואתה מקבל המון יידע שעוזר לך. מדובר למעשה בקבוצת אינטרסים שהאינטרס שלה הוא הטעם." בתאבון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully