שפירא: "עדיף שיעשו תואר בתנ"ך ולא בניהול"

"הגדלת כמות המוסדות האקדמיים בארץ בשנים האחרונות היתה ברכה בכל הנוגע להגברת הנגישות של ההשכלה הגבוהה ליותר אוכלוסיות, אבל במקביל גרמה לירידה ברמה. קיימים היום מוסדות אקדמיים או לכאורה אקדמיים שכשמסתכלים על הסיליבוסים שלהם מבינים שהרמה בבית ספר עממי גבוהה יותר". כך אמר מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, בפאנל בנושא השכלה גבוהה והון אנושי, במסגרת כנס ישראל 15.

לדבריו, חלק מהמוסדות רעבים להגדיל את מספר הסטודנטים שלהם ולכן מתפשרים על הרמה. "אני לא אומר שצריך לצמצם", אמר. "אדרבה, שכל מי שרוצה לפתוח מכללה ועומד בדרישות - שיפתח, ושהאוניברסיטאות יתחרו בינהן. למכללות יש תרומה אדירה למדינת ישראל אבל אני כמעסיק רוצה את כוח האדם הטוב ביותר. לכן אצלי אני מנחה לעשות הבדלה בין מוסדות שונים - בדיוק כמו שמקובל בכל העולם. לא כל המוסדות וכל הבוגרים שווים, ושוק העבודה מבין את זה. יש דיפרנציאציה בין בוגרים ברמת התקדמות ורמת שכר".

שפירא יצא גם נגד מגמת הלימודים המעשיים של המכללות: "כמנכ"ל סלקום אני מעדיף בוגר תנ"ך על פני בוגר לימודי ניהול ואסטרטגיה עסקית. בתואר ראשון לא צריך לימודים מעשיים אלא ללמד לחשוב".

בהתייחסו לסוגיית בריחת המוחות אמר שפירא שלדעתו המצב שבו כרבע מהחוקרים הישראלים עובדים באוניברסיטאות בחול הוא "הזוי". שפירא: "המדינה משקיעה בחינוך מגן ילדים עד דוקטורט, ואחר כך נונת לאנשים ללכת מכאן. יש שסבורים שבריחת המוחות היא ביטוי לפער בין איכות ההון האנושי לאיכות החיים בישראל. לדעתי הבעיה העיקרית היא שאין תקנים באוניברסיטאות ואין תקציב למחקר. אם הבעיה העיקרית היתה איכות חיים, גם בכסף לא היית מחזיר אותם. אבל בפועל אנחנו רואים שאם מוצאים מימון אפשר להחזיר ארצה חוקרים".

לדבריו, העלות להבאת חוקר לאקדמיה היא כ-3 מיליון שקל לשלוש שנים בממוצע. "אם היינו רוצים לעשות קפיצת מדרגה ולהוסיף 150 חוקרים היה צריך 500 מיליון שקל בשלוש שנים, 150 מיליון שקל בשנה - זה לא סכום אדיר".