איך לא חזינו את תבוסת חיזבאללה?

אילו חיזבאללה ומחנהו היו צריכים להסתמך על ההערכות של מרבית הפרשנים, העיתונאים והכותבים הישראלים, הוא היה צריך לצאת אמש לרחובות, לנפנף בדגליו הצהובים ולחגוג כל הלילה עוד לפני שנודעו תוצאות הבחירות. אלא שבניגוד לכל ההערכות (לא רק בישראל, אלא בכל העולם), חיזבאללה הובס בבחירות על ידי המחנה האנטי-סורי בראשות סעד חרירי. איפה טעינו? איפה טעו כולם?

שיטת הבחירות בלבנון מורכבת מאוד, וכמה אלפי קולות עשויים לשנות את התמונה מן הקצה אל הקצה. אלפי אזרחים לבנונים המתגוררים בחו"ל הגיעו במיוחד ללבנון על מנת להצביע. מרביתם באו ממדינות מערביות כגון ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה ובריטניה, ועל כן יש להניח כי מרביתם נתנו את קולם לקואליציית "14 במרץ" של חרירי. האחרון אף שלח לרבים מהם כרטיסי טיסה חינם על מנת שיגיעו ויצביעו עבורו. יש בלבנון שטוענים כי האלפים הרבים, שהפתיעו ובאו במיוחד, הכריעו בסופו של דבר את הכף.

הסקרים האחרונים, שהעריכו כי המחנה של חיזבאללה ינצח, נערכו עשרה ימים לפני מועד הבחירות. החוק החדש האוסר על פרסום סקרים עשרה ימים לפני הבחירות, שנכנס השנה לתוקפו, רק הוסיפו עוד ועוד ספקולציות על התוצאות האפשריות של מערכת הבחירות. קרה אחד מהשניים: או שהסקרים השתנו וחיזבאללה נחלש בימים האחרונים, או שהם מעולם לא היו מדויקים. לשאלות בנושא "סקרים מטעים" ניתן לפנות למינה צמח וקמיל פוקס.

נאומו של נשיא ארה"ב ברק אובמה השבוע בקהיר טילטל קשות את העולם הערבי. זו הפעם הראשונה שנשיא אמריקאי מגיע, מצטט מהקוראן, מבקש להתפייס עם האיסלם ואומר דברים ברורים ובהירים בנושא הסכסוך במזרח התיכון, זכויות נשים, דמוקרטיה וחופש דת. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שאובמה, בנאומו ההיסטורי, השפיע גם על הבוחר הלבנוני, שהחליט כי על לבנון לפנות לכיוון מערב במקום לכיוון חיזבאללה.

לפני כשבועיים דיווח העיתון הגרמני "דר שפיגל" כי הצוות החוקר את ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה הלבנוני לשעבר רפיק חרירי הגיע למסקנה כי חיזבאללה עומד מאחורי החיסול. נסראללה הזועם האשים כמובן את ישראל בפרסום. אפשר להניח כי הציבור הלבנוני, שטרם התאושש מחיסול מנהיגו האהוב חרירי, האמין דווקא לעיתון הגרמני והביע את מחאתו בקלפי.

לפני מספר חודשים הכריזה מצרים כי תפסה בשטחה רשת טרור של חיזבאללה שתכננה לבצע פיגועים על שטח המדינה. האירוע עורר סערה קשה בעולם הערבי ומתיחות עמוקה בין מצרים לחיזבאללה. על אף ניסיונות חיזבאללה להציג את הפרסומים המצריים ככאלו שנועדו להשפיע על תוצאות הבחירות בלבנון, הם הצליחו לחלחל לדעת הקהל הלבנונית. כל לבנוני יודע שנסראללה הוא מנהיג מבריק, אלא שלפעמים הוא מגזים.

מערכת הבחירות בלבנון לוותה בתופעות מכוערות של קניית קולות, שוחד בחירות למועמדים מתחרים על מנת שיפרשו מהמרוץ ואף במשלוח כרטיסי טיסה חינם לאזרחים לבנונים בחו"ל בעלי זכות הצבעה. היו קולות שנקנו במאות ואף באלפי דולרים. סעודיה שיגרה מיליוני דולרים למועמדים של המחנה האנטי-סורי בראשות סעד חרירי כדי להבטיח את ניצחונו בבחירות, במטרה למנוע מהפיכתה של לבנון למעוז של אירן השנואה. מנגד, גם סוריה ואירן בחשו והזרימו כספים למחנה היריב, הנתמך על ידי חיזבאללה.

מיד לאחר היוודע דבר תבוסתו של המחנה הפרו-סורי האשים המחנה של חיזבאללה את המחנה של חרירי בקניית קולות ובתשלום שוחד למצביעים. חיזבאללה ותומכיו יכולים לזרוק רפש על חרירי עד מחר, אבל הם יודעים שהם פעלו בדרכים דומות. כנראה שהפעם סכומי העתק של חרירי וסעודיה היו גבוהים משל חיזבאללה ואירן והשפיעו מעט יותר על דעת הקהל בלבנון.

רשת הטלוויזיה "אל-ג'זירה" היא תחנת הטלוויזיה הפופולרית והנצפית ביותר בעולם הערבי ובתור שכזו, היא יכולה לקבע תפיסות עולם. "אל-ג'זירה" היא תחנה קטארית, שבתקופה האחרונה נוטה יותר ויותר לכיוון גורמים הרדיקליים במזרח התיכון, ביניהם חיזבאללה. לפיכך, עיתונאים ופרשנים רבים נאלצו להסתמך על ההערכות השגויות של הרשת, לפיהן חיזבאללה ינצח בבחירות.

חסן נסראללה ניסה לעשות הכול כדי לזרוע בלבבות הציבור הלבנוני פחד מישראל. הוא הזכיר שוב ושוב את תוקפנותה של ישראל בזמן מלחמת לבנון השנייה, הוא דיבר על רשתות הריגול שנתפסו באחרונה ופעלו למען ישראל ובעיקר הוא הזהיר מפני מלחמה עתידית נוספת מול ישראל. אולם בעוד נסראללה סבר כי מלחמת לבנון השנייה תחזק את כוחו לטווח הארוך, הבחירות הוכיחו אחרת. מרבית הציבור הלבנוני, כך נראה, עייף ממלחמות ומהפחדות.