כל מי שהוא נער/ה, או הורה לבני נוער, או בא במגע אתם בכל צורה אחרת מכיר את ההתנהגויות האופייניות הקשורות במגדר. (שם כולל לחקר האספקטים הסוציולוגיים והנפשיים של ההבדלים בין המינים ולמוסכמות החברתיות הקשורות בהם).
ההתעסקות הכפייתית באהבה, מין וזוגיות, החרדות ורגשות הנחיתות והבושה סביב דמוי הגוף והמראה החיצוני. המתחים בין המינים, הסגירות והניכור של הבנים לעומת השבריריות והפאסיביות של הבנות. למעשה, מרבית האנרגיה הנפשית של הנוער מרוכזת סביב הנושאים האלה. לעיתים קרובות נפשם שסועה ומעונה בין התעוררות הרגש המיני לבין צווים חברתיים סותרים, מבלבלים ומלחיצים הקשורים במין ובסטראוטיפים מגדריים.
המערכת דורשת מהם לשמור על דעה צלולה ולתפקד, אבל אינה מציידת אותם בכלים להתמודדות עם הבלבול והלחצים. אין פלא שלעיתים קרובות העניינים מדרדרים וגורמים לשלל תופעות גואות כגון מחלת האנורקסיה, דיכאונות, נשירה מהמערכת וחוסר אמון בה , הטרדה מינית ואף אלימות מינית של ממש בקרב בני נוער. תכנית נ.מ."ש צמחה מתוך הרצון לתת מענה למצוקות האלה.
שינוי אמיתי
תכנית נ.מ.ש: נערות ונערים מובילי שינוי, פועלת בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ, על פי בחירתם. התכנית היא פרי יוזמה וניהול של שדולת הנשים ומשרד החינוך ומיועדת לתלמידי כיתות ח-י"א. סלעית טורק, רכזת נ.מ.ש ארצית מטעם שדולת הנשים בישראל מספרת כי תוכנית נ.מ.ש נוסדה בשדולה בשיתוף עם היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, מתוך תפיסה כי רק על ידי שינוי חינוכי ניתן להוביל לשינוי האמיתי בשוויון הזדמנויות ובקידום נשים. "במסגרת התוכנית מגיעים מנחים ומנחות לבתי הספר בכל רחבי הארץ במטרה לנפץ דעות קדומות בכל הנוגע לתפקידים מגדריים מסורתיים של גברים ונשים", מספרת טורק ומוסיפה: "המשובים מלמדים אותנו כי דרך תוכנית נ.מ.ש לומדים הנערים והנערות לא לקבל את ההבניות החברתיות כמובן מאליו ולבחון את תפקידם החברתי בעיניים ביקורתיות".
על בנים ועל בנות
בתכנית מפצלים כל כיתה לקבוצת בנים וקבוצת בנות, מנחה גבר ומנחה אשה, בהתאמה, מעבירים להם עשרה מפגשים של שיחה קבוצתית גלויה ומכוננת בתחום המגדר. ניסיון רב שנים מוכיח שהחלוקה לקבוצות מופרדות מגדרית מווסתת את הלחצים החברתיים ומאפשרת דינמיקה רגשית וחברתית שאינה אפשרית ביומיום בכיתה המעורבת.
יש גם הבדל במטרות התכנית אצל שני המינים: את הבנים היא מנסה לעודד לגלות יותר גמישות בהגדרה "מיהו גבר", כלומר, לא רק 'רמבו' עונה על ההגדרה. גם נער כנה ועדין, המגלה את רגשותיו ומתנהג בנימוס וכבוד הוא גבר. הצורך להכלל בהגדרת הגבריות מטיל אימה על הנערים ומאלץ אותם להסוות בכפייתיות את כל עולם הרגש שלהם. מכאן קצרה ומוכרת הדרך לאלימות.
הבנות, לעומתם, מושתקות, מתקשות לעמוד על דעתן וזכויותיהן ומלאות חרדה מפני כל מה שקשור בהופעתן. התכנית עוזרת להן להבין את מושג האסרטיביות וללמוד לבטא את עצמן בביטחון, מתוך כבוד עצמי ואף לתפוס את הקשר בין דימוי הגוף שלהן לבין המסרים המעוותים, עמוסי הסיליקון והפוטו-שופ שהן קולטות ללא הרף מאמצעי התקשורת והפרסומות.
מחשבה ביקורתית זה הכל
לאחר ארבע שנים של עבודה עם בני נוער באמצעות התכנית, נחשפה טורק למצוקה והבלבול האדירים וגם להשפעה שיכולה להיות לגילוי לב, אינטימיות רגשית, כבוד הדדי ועידוד למחשבה בקורתית, על פרטים ועל קבוצה שלמה. גם אני חוויתי קירבה עמוקה ומרגשת לבנות שפגשתי. עזרתי להן לגלות שמיניותן הפורחת היא מקור לשמחה ולהנאה ולא להשפלה ובושה. שמותר להן לכבד את עצמן ולדרוש יחס מכבד. לימדתי אותן לזהות מהי הטרדה מינית ולהתגונן מפניה, למדתי מהן על חייהן ומחשבותיהן והתאהבתי כל פעם מחדש. כיום אני חשה שזו חובתנו המוסרית, כחברה, לספק מענה למתבגרים שבקרבנו על מנת שיוכלו לעבור תקופת חיים מורכבת כל כך בשלום, ואף מודעים ומחוזקים.
