וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הרכבת הקלה שוב מתרחקת

אבי בר אלי

8.6.2009 / 9:11

ואוליה, החברה הצרפתית שהיתה אמורה להפעיל את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, החליטה לעזוב אותו ולמכור את מניותיה

מכה קשה לפרויקט רכבת הקלה בירושלים: החברה הצרפתית ואוליה (Veolia), שהיתה אמורה לשמש מפעילת הפרויקט כשיושלם, החליטה לעזוב אותו ולמכור את מניותיה בסיטיפס, זכיינית הרכבת הקלה.

ואוליה גיששה בימים האחרונים ובדקה את האפשרות שקואופרטיב אגד או חברת האוטובוסים דן יחליפו אותה כמפעילת הפרויקט עם השלמתו. נוסף על כך הניחה החברה על המדף את אחזקותיה בהון המניות של סיטיפס, בהיקף של 5%. כל שינוי במבנה הבעלות על סיטיפס ובזהות של מפעילת הפרויקט דורש אישור של המדינה. כמו כן, ניסיון לצרף את אגד לפרויקט עשוי להיתקל בהתנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים.

לצד הקשיים בפרויקט נאלצה ואוליה להתמודד עם לחץ פוליטי מבית. לפני כחודשיים החליט בית משפט בצרפת לדון בתביעה שהגיש ארגון פרו-פלסטיני בתביעה לעצור את הפרויקט. הארגון התבסס על סעיף בחוק הצרפתי שמאפשר לבית המשפט לבטל הסכמים שעליהם חתמו חברות צרפתיות וכרוכים בהפרת החוק הבינלאומי. לחץ זה גבר באחרונה, ולפי פרסומים בחו"ל, ואוליה סבלה מאובדן פרויקטים גדולים באירופה כתוצאה ממעורבותה בפרויקט בירושלים. לטענת מקורות בענף, לחץ זה הוא העילה העיקרית לרצונה של ואוליה לעזוב את הפרויקט.

פרויקט הרכבת הקלה בירושלים סובל זה כשנתיים מעיכובים וממחלוקות נמשכות בין הזכיינית סיטיפס, עיריית ירושלים ומשרדי הממשלה, על רקע טענות הדדיות בדבר קשיים שמערימים הצדדים על קידום הפרויקט. בשבוע שעבר הגיעו המחלוקות בין סיטיפס למדינה לשיאן, כשהמדינה האשימה את הזכיינית בנקיטת "שביתה איטלקית" וב"השתלטות עוינת על רחובות ירושלים".

טענות אלה נשמעו לאחר שסיטיפס הודיעה כי לא תעמוד בלוח הזמנים החדש לביצוע הפרויקט, וכי היא צופה איחור של תשעה חודשים במועד השלמתו, שנקבע ל-8 בספטמבר 2010, נוסף על דחייה של 19 חודשים שעליה סיכמו הצדדים ביוני 2008. מועד השלמת הפרויקט צפוי לפיכך להידחות, וסיטיפס צפויה לדרוש מהמדינה פיצוי בגין האיחור הנוסף.

פרויקט של 2.4 מיליארד שקל

מקורות בענף התחבורה הגדירו אז את המהלך של סיטיפס "חוצפה", מאחר שהצדדים הגיעו לסיכום על המועד החדש לסיום הפרויקט רק לפני שנה - חודש לאחר שסיימו הליך בוררות שבו אושרר המועד. בתגובה לדחייה פנתה המדינה לבוררים המלווים את הפרויקט בבקשה לאכוף את הסכם הזיכיון, לחייב את סיטיפס לסיים את העבודות בפרויקט במועד המוסכם "ולהשיב את החיים בירושלים סוף-סוף למסלולם". עוד ביקשה המדינה לאשר את הפסקת הזרמת הכספים לסיטיפס, לרבות התשלום הקרוב בסך 32.5 מיליון שקל.

לטענת המדינה, סיטיפס יכולה לעמוד במועד הסיום המקורי שנקבע. "אין מדובר בחוסר יכולת לסיים את הפרויקט בזמן, אלא לכל היותר בניסיון גס להוציא מהמדינה כספים נוספים", נטען בכתב הפנייה לבוררים. "הזכיין כבר הודיע למדינה ולבוררים כי אין בכוונתו לסיים את עבודות ההקמה במועד, אך אינו מסתפק במלים ומקפיד לעבוד בקצב שיבטיח כי לא יעמוד במועד המוסכם לסיום העבודות. הזכיין אינו מנצל עשרות אחוזים מימי העבודה העומדים לרשותו. התנהלותו הפכה את החיים בירושלים לבלתי נסבלים".

סיטיפס, מצדה, דחתה את הטענות בתוקף, כינתה אותן "אבסורד" וטענה שמדובר ב"תרגיל משפטי חסר בסיס בתגובה לתביעה שהגישה סיטיפס בגין העיכובים הרבים שיצרה המדינה".

לפי הערכות, העיכובים בעבודות הביאו לפגיעה במודל הפיננסי של הפרויקט, בשל התייקרות העבודות וכן בשל העיכובים בהעברת מענקי המדינה, שהיו אמורים לכסות את החזרי החוב התקופתיים לבנקים המלווים. פגיעה זו הביאה גם למתיחות פנימית בין השותפות בסיטיפס, ובעיקר בין ספקית הציוד אלסטום והמפעילה ואוליה לבין הקבלן המבצע אשטרום.

הסכם המימון של הפרויקט מול בנק הפועלים ובנק לאומי כלל גיוס של 280 מיליון יורו בהלוואה לטווח קצר ו-100 מיליון דולר בהלוואה לטווח ארוך. מענק המדינה ניתן באופן מדורג, בהתאם לכמה אבני דרך שנקבעו מראש. העמדת האשראי מהבנקים המלווים הותנתה אף היא בעמידה באבני דרך שנקבעו. לאור העיכובים, פנתה בעבר סיטיפס לבנקים בבקשה להגדיל את מסגרת האשראי. בינתיים נדרשה סיטיפס להזרים הון עצמי בהיקף מאות מיליוני שקלים למימון המשך הפרויקט.

גם המשבר הפיננסי העולמי פגע בשותפות בסיטיפס. חברת פולאר, שהחזיקה בעבר 37.5% מהפרויקט (כמשקיע פיננסי), ולפני כארבע שנים מכרה 10% ממניותיה לקבוצת הראל, העמידה למכירה לפני כשנה את יתרת מניותיה.

כפי שפורסם ב-TheMarker, קרן תשתיות ישראל - שבבעלות קבוצת הראל (50%), עו"ד יהודה רווה וירון קסטנבאום - רכשה 10% מהמניות ונטלה על עצמה את הערבויות הבנקאיות בסך עשרות מיליוני דולרים. עם זאת, בחלוף כחצי שנה ויתרה הקרן על מימוש האופציה לרכישת 17.5% המניות הנותרות, ואלה נותרו בידי פולאר. השותפות בסיטיפס כיום הן אשטרום (27.5%), הראל (20%), אלסטום (20%), פולאר השקעות (17.5%), קרן תשתיות ישראל (10%) וואוליה (5%).

פרויקט מערכת ההסעה ההמונית בירושלים כולל שמונה קווים, שמהם הוצא למכרז הקו הראשון. אורכו של הקו 13.8 ק"מ. הוא מתחיל בפסגת זאב, עובר דרך רחוב יפו ומסתיים בהר הרצל. מדובר בפרויקט BOT: הזכיינית מקימה את הפרויקט ומקבלת מהמדינה את הזיכיון להפעלת הקו ולגביית תשלום מהמשתמשים בו לתקופה של כ-30 שנה. עלות הקמת הפרויקט מוערכת ב-2.4 מיליארד שקל, והמדינה משתתפת בה באמצעות מענק הקמה בסך 1.4 מיליארד שקל.

ב-2002 זכתה קבוצת סיטיפס במכרז להקמת הקו הראשון (הקו האדום) לאחר שגברה על קבוצת פסים בהובלת אפריקה ישראל וסימנס הגרמנית. ביולי 2007 נחשף כי פרויקט הרכבת הקלה בעיר נקלע לקשיים, וכי האיחור בהשלמתו יסתכם ביותר משנה. בין המדינה, העירייה והזכיינית נוהל במשך שנה משא ומתן הפכפך, שבסיומו ויתרה הזכיינית על תביעות עתידיות מהמדינה תמורת פיצוי בסך כ-150 מיליון שקל. במסגרת זו סוכם כי השלמת הפרויקט תידחה מ-15 בפברואר 2009 לספטמבר 2010.

חברת ואוליה מסרה בתגובה כי היא אינה מוסרת מידע על מהלכיה העסקיים בתקשורת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully