קלינטון: "לא נשפוט מראש את ישראל"

"אנחנו לא רוצים לשפוט מראש את הממשלה הישראלית. אבל אם תביט לאחור, בטח מנקודת המבט שלי, כל מנהיג ישראלי הגיע לאותה מסקנה לגבי הפלסטינים". כך אמרה היום (ראשון) מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון בראיון לתוכנית "השבוע" של רשת אי בי סי עם ג'ורג' סטפנופולוס. היתה זו תגובתה של קלינטון כשנשאלה על הסירוב של ממשלת ישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות, כפי שדורש הנשיא אובמה.

קלינטון הוסיפה: "מי חזה שאריאל שרון או אהוד אולמרט יגיעו למסקנות שאליהן הם הגיעו לגבי האינטרסים של ישראל? מי האמין שאפילו נתניהו, בכהונה הראשונה שלו, יקבל את ההחלטות המדיניות שהוא קיבל?".

לדברי קלינטון, "אובמה יעשה כל שביכולתו לקרב בין ישראלים לפלסטינים. היינו קרובים מאוד להסכם בשנת 2000, ונשבר הלב כשרואים לאן הגענו היום. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד ולצפות שהזמן יעשה את שלו. אבל עלינו לעשות הכל כדי להרגיע את ישראל ולהפגין את מחוייבותנו לביטחונה, ולהוכיח שהקשר בינינו בלתי ניתן להפרה. במקביל, ישנה שאיפה לגיטימית של העם הפלסטיני שצריך להתייחס אליה".

מזכירת המדינה חזרה על דבריה מאתמול, לפיהם היא לא מכירה הסכמות שהיו בין ממשל בוש לישראל בעניין הרחבות הבנייה בהתנחלויות: "זאת הבנה שהוספה, כפי שנאמר לנו, בעל פה. היא מעולם לא היתה חלק מתיעוד רשמי או מהמשא ומתן, כפי שהועבר לממשל שלנו. איש בממשל בוש לא אמר זאת. מפת הדרכים דיברה בבירור על ההתנחלויות. כולם צריכים לעמוד בהתחייבויות שהם נתנו. צריך לזכור שעל הפלסטינים לסיים את ההסתה נגד ישראל ולהפגין יכולת לספק ביטחון.

קלינטון נשאלה, כמובן, מה דעתה לגבי אירן והאיום הגרעיני שהיא מהווה ובייחוד, האם היא ספקנית לגבי המסלול הדיפלומטי והיעילות שלו בעצירת התוכנית הגרעינית האירנית. היא סירבה לתת תשובה מוחלטת והעדיפה לנקוט בגישה דיפלומטית: "ניאלץ לחכות ולראות. אני רוצה להמתין ולראות האם מחוותיו של הנשיא ייענו. יש לנו צוות שלם העובד רק על סוגיית אירן".

קלינטון הוסיפה כי אחד הדברים החשובים בדיאלוג עם אירן הוא קודם כל לקבל את המידע הנכון לגבי הצד השני. "תהליך דיפלומטי עם אירן, משמעותו, שבפעם הראשונה נשב בשולחן לצד נציגים אירנים שקיבלו אישור לשוחח איתנו על שלל נושאים. הבעיה היחידה היא שאין לנו הבנה ברורה לגבי מה אירן באמת רוצה. ארצות הברית מבינה את הזכות הלגיטימית של מדינות לגישה חופשית לאנרגיה גרעינית למטרות שלום. אם זה מה שהאירנים רוצים, אזי ישנן דרכים ליישם זאת מבלי לפתח נשק גרעיני. היעד העיקרי של הדיאלוג עם אירן הוא להבטיח שנמנע ממנה מלהפוך למעצמה גרעינית".

קלינטון נשאלה האם הממשל האמריקאי יגיב לתקיפה גרעינית על ישראל או כל בעלת ברית אחרת של ארה"ב במתקפת נגד נרחבת. במהלך מסע הבחירות של קלינטון לבית הלבן, היא היתה נחושה בדעתה שעל ארה"ב לתקוף כל בעלת ברית שלה, שתמצא עצמה תחת מתקפה גרעינית, אך נראה כי התפקיד החדש ריכך אותה קמעה (או שהיא פשוט מצייתת לגישתו של הממונה עליה). "המדיניות האמריקאית דוגלת בגיבוש הבנות והסכמות עם מדינות מסוימות. אין ספק במוחו של איש שאם ישראל תותקף גרעינית על ידי אירן, תהיה תגובת-נגד", ענתה השרה.

"ברור לכול שאנו רוצים להימנע ממירוץ חימוש במזרח התיכון, שיוביל להתחמשות גרעינית של מדינות נוספות באזור. אנו רוצים שיהיה ברור שיהיו השלכות ומחיר כבד לכל מי שיבחר לצאת במתקפה. אם אירן רוצה ביטחון, אם היא מאמינה שעליה לשים עצמה בנעלי הצד השני כדי להבטיח דיאלוג, אם היא מאמינה שארה"ב, או מדינה אחרת, עלולות להתקיף ראשונות, כפי שעשתה ארה"ב בעירק, אזי לא יתפתח מירוץ חימוש. לא רק ישראל, גם מדינות ערב חוששות מאד מאירן גרעינית", הוסיפה. קלינטון הדגישה כי יש להמתין אחרי שיסתיימו הבחירות הנשיאותיות באירן ולקוות שאז יחל תהליך חיובי.

ועוד באותו עניין, באזור אחר של העולם, קלינטון נדרשה להביע דעתה גם על צפון קוריאה והתנהלותה המאיימת באחרונה. מזכירת המדינה נשאלה כיצד ניתן לעצור את צפון קוריאה, שביצעה לאחרונה ניסוי גרעיני וניסויי טילים, ומה יקרה אם היא תצליח לפתח נשק גרעיני.

לדברי קלינטון, ההתפתחות החיובית בכל המצב היא שחמש המעצמות – יפן, דרום קוריאה, סין, רוסיה וארה"ב – מאוחדות עתה יותר בהשקפתן כלפי צפון קוריאה. "אני חושבת שהדרך היא סנקציות נוספות של האו"ם, אמברגו נשק ואמצעים אחרים בהם יתמכו גם רוסיה וסין", השיבה.

ומה יהיו ההשלכות אם צפון קוריאה תנסה להעביר נשק גרעיני למדינה אחרת? "נעשה כל שביכולתנו כדי למנוע זאת ולעצור את תזרים המזומנים למדינה. אם לא ננקוט כעת באמצעים יעילים ומשמעותיים נגד צפון קוריאה, יתעורר מירוץ חימוש בצפון-מזרח אסיה. אף אחד לא רוצה בכך. אנו שוקלים גם להשיב את צפון קוריאה לרשימת המדינות התומכות בטרור, אך צעד זה עדיין בבדיקה", אמרה קלינטון.