"חוק טל הוא חוק דפוק שמפלה בין דם לדם"

(צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאו: ענת ברק)

"נראה כי עיקר מאמצי המדינה נסובים סביב הרעיון לצרף את בחורי הישיבות לשירות אזרחי ולא לשירות צבאי של ממש", כך אמרה היום (ראשון) נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש בדיון בעתירה שהוגשה נגד חוק טל. עו"ד אבי ליכט מפרקליטות המדינה אמר כי היעד של המדינה הוא שירות צבאי: "גיוס כפוי של חרדים לצבא ייצור משבר חברתי ולכן יש לפתור את בעיית גיוס האברכים בהדרגה". ליכט הוסיף כי "זה לא ריאלי לצפות שכל בחורי הישיבות יתגייסו לצה"ל, מאחר ורבים מהם אינם ברי גיוס".

השופטת אילה פרוקצ'יה הביעה תמיהה כיצד מתיישבת כוונת המדינה לחנך את הציבור החרדי להתגייס לצה"ל, עם הפטור מלימודי הליבה שקיבלו חלק מן הישיבות החרדיות.

עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון ועו"ד איתי בן חורין מפורום לשיוויון בנטל, העומדים מאחורי העתירה, התבטאו בחריפות נגד החוק. "מדובר בחוק דפוק שמפלה בין דם לדם", אמר שרגא. בן חורין אמר כי לא ניתן לסמוך על הפוליטיקאים שיביאו לשינוי. לדבריו, "בית המשפט הוא המגן האחרון של הדמוקרטיה ורק הוא יכול להביא לשינוי".

חוק טל מאפשר מתן פטור משירות צבאי לבחורי הישיבות "שתורתם אומנותם". יותר מ-40 אלף תלמידי ישיבה פטורים כיום משירות בצה"ל במסגרת ההסדר שבחוק. על פי החוק, שהתקבל לפני כשבע שנים, רשאי כל תלמיד ישיבה להמשיך ללמוד עד גיל 22, אז יקבל "שנת הכרעה" במהלכה יוכל לבחור בין שלוש אפשרויות: המשך לימודים בישיבה, שירות צבאי מקוצר של ארבעה חודשים או שירות אזרחי של שנה.

לפני שנתיים האריכה הכנסת את תחולתו של חוק טל בחמש שנים. לפני כשלוש שנים פסק בג"ץ כי חוק טל "פוגע בעקרון השוויון באופן העולה כדי פגיעה בכבוד האדם". זאת, בין היתר, בשל הכישלון ביישום חוק טל, שגרם לכך שלא היתה כמעט עלייה בגיוס חרדים לצה"ל וגם לא הוקם השירות האזרחי. עם זאת, נמנע בג"ץ מלפסול את החוק כיוון שהוא מיועד לשורה של מטרות ראויות, ובמטרה לאפשר שינוי משמעותי ביישום החוק.