בעסקים לא תמיד צריך להיות עם יותר מדי אגו. אני לא המצאתי את כדור הבדולח, ועם כל הכבוד לעוצמתה של קבוצת אי.די.בי, אם יש הזדמנות להרוויח הרבה כסף אז חבל לפספס אותה" - כך סיפר נוחי דנקנר למקורביו בשבועות האחרונים. את הדברים אמר דנקנר בעודו מוציא לפועל את אחד מסבבי המימושים הגדולים שבוצעו בישראל: מאז 26 באפריל מכרה כור שבשליטתו כ-2.7% ממניות בנק ההשקעות השווייצי הבינלאומי קרדיט סוויס ברווח אדיר של כ-1.45 מיליארד שקל - וחיסלה בתוך פחות מחודש וחצי כ-80% מהפוזיציה שלה בבנק.
כיום נותרה כור עם אחזקה של 0.7% ממניות הבנק השווייצי (הנסחר לפי שווי שוק של כ-52 מיליארד דולר) בסכום השקעה מצטבר של כ-952 מיליון שקל, וחדלה להיות אחד משלושת בעלי המניות הגדולים בבנק לצד קרן ההשקעות אליאנס והמשפחה הסעודית אוליאן. ואולם הדרך לרווח הענק לא היתה חלקה: לדנקנר היו גם רגעי חרדה, כאשר מניית קרדיט סוויס נפלה ודנקנר היה מופסד על הנייר ב-1.3-1.5 מיליארד שקל.
במכתב שהקריאו חיים גבריאלי ורונה דנקנר לבעלי המניות של קרדיט סוויס ב-24 באפריל בציריך, באסיפה השנתית של הבנק, ציין דנקנר: "ההשקעה בקרדיט סוויס מאוד חשובה לנו ואנו רואים פוטנציאל גדול בצמיחת המגזר הפיננסי. זוהי השקעה אסטרטגית וארוכת טווח עבור קבוצת אי.די.בי". ואולם למרות הצהרותיו של דנקנר, סימלה אסיפה זאת את תחילתו של מהלך חיסול פוזיציה במניות קרדיט סוויס, שההשקעה בהן התחילה לפני כמעט שנה.
דנקנר מנהל בעצמו את תיק ההשקעות בקרדיט סוויס. רבים מהמבקרים במשרדי אי.די.בי בקומה 44 במגדלי עזריאלי בתל אביב מעידים כי מצב הרוח שלו השתנה בשנה האחרונה בהתאם לצבע של מניית קרדיט סוויס, שנסחרת בציריך ובניו יורק - ירוק או אדום.
מתחילת 2009 ועד 24 באפריל זינקה מניית קרדיט סוויס ביותר מ-60%. מ-9 במארס, התאריך שאותו סימן דנקנר לציון היום שבו השווקים הפיננסיים הגיעו לתחתית, זינקה המניה בכמעט 100%.
קרדיט סוויס סיים את הרבעון הראשון של 2009 ברווח של 2 מיליארד פרנק שווייצי, הציג תשואה של 22.6% על ההון והגדיל את היקף נכסיו ב-11.4 מיליארד פרנק שווייצי - תוך שראשיו מציינים בכל הזדמנות כי הבנק צלח את המשבר בשלום. עבור דנקנר, גורמים אלה היו בבחינת איתות ברור לכך שהגיע זמן לצאת למסע מימושים לפני שהירידות בשווקים יחזרו.
מאז שהחלה להשקיע במניות קרדיט סוויס, צברה כור רווחים של כ-2.2 מיליארד שקל בגין המימושים של מניות הבנק. כור מחזיקה גם ב-42% מחברת האגרוכימיה מכתשים אגן, הנסחרת לפי שווי שוק של כ-9.5 מיליארד שקל.
לכור גם רווח על הנייר של כ-575 מיליון שקל, המהווה את הפער בין השקעה במניות קרדיט סוויס הרשומה בספרי כור לבין שוויין של מניות קרדיט בבורסה. סך הרווח של כור בגין ההשקעה בקרדיט סוויס (כולל רווחים על הנייר) הוא כ-2.8 מיליארד שקל. ההשקעה והמימוש של דנקנר במניות קרדיט סוויס הם למעשה אחד מסיבובי ההשקעה הגדולים והמהירים שבוצעו אי פעם על יד איש עסקים בישראל.
בסבב המימושים האחרון ביצעה כור שישה מימושים של מניות קרדיט סוויס בתוך כ-40 יום: 0.56% ברווח של 256 מיליון שקל (26 באפריל); 0.47% ברווח של 271 מיליון שקל (3 במאי); 0.27% ברווח של 156 מיליון שקל (7 במאי); 0.54% ברווח של 323 מיליון שקל (12 במאי); 0.54% ברווח של 177 מיליון שקל (30 במאי); ו-0.55% ברווח של 374 מיליון שקל (5 ביוני) - ובסך הכל 1.5 מיליארד שקל.
חיפש את מזלו בחו"ל
דנקנר גילה בעבר עניין כמה פעמים במגזר הבנקאי. לפני כמה שנים מכרה אי.די.בי את כל מניות בנק דיסקונט שבהן החזיקה, ודנקנר הפסיד במכרז לרכישת השליטה בבנק לאומי ואף לא הצליח להיכנס לגרעין השליטה בבנק הפועלים, לאחר שהבעלים שרי אריסון מנעה זאת ממנו.
לאחר חוסר ההצלחה המקומית החליט דנקנר לחפש את מזלו בחו"ל. לשם כך הקים צוות איתור מיוחד בניהולו של ליאור חנס, שהחל במלאכת סריקת הבנקים לצורך השקעה בנובמבר-דצמבר 2007.
בתקופה זו דנקנר לא היה היחיד ששם עינו על התחום. זרוע ההשקעות של ממשלת אבו דאבי רכשה 4.9% ממניות סיטי בנק תמורת 7.5 מיליארד דולר, זרוע ההשקעות של ממשלת סין צ'יינה אינווסטמנט פאנד רכשה 9.9% מבנק ההשקעות מורגן סטנלי וקרנות של ממשלת סינגפור התעניינו בבנקים הגדולים בארה"ב.
התהליך כלל בדיקה של כ-26 בנקים. לישורת האחרונה הגיעו מלבד קרדיט סוויס גם HSBC וברקליס. בסופו של דבר בחר דנקנר בקרדיט סוויס. "ראינו לנגד עינינו בנק עם הלימות הון גבוהה, מאזן חזק ובנוי בצורה נכונה מבחינה גיאוגרפית וכן חלוקה נכונה בין הבנקאות הקמעונית לפרטית", סיפר דנקנר בפברואר השנה.
דנקנר הכיר את מנכ"ל קרדיט סוויס בריידי דוגן כשזה ביקר בישראל בדצמבר 2007. כבר אז דנקנר הציג בפניו את התחזיות הקודרות שלו לעתיד להתרחש בשווקים, ומקורבים לצדדים מציינים כי בין השניים נוצרה כימיה טובה.
רק לקראת מארס 2008 נסע דנקנר לציריך, ביקש את ברכת הדרך של דוגן, והחל להאיץ את המהלך שקרם עור וגידים בסוף יוני 2008 - מתוך כוונה להגיע לאחזקה מהותית של 3%-4% בבנק. דנקנר דאג קודם כל לקבל מסגרת אשראי של עד 1.5 מיליארד דולר מגולדמן סאקס, וחיכה לירידות במניות הבנק. מניית קרדיט סוויס איבדה במחצית הראשונה של 2008 כ-31%, ודנקנר רכש בין סוף יוני לאמצע יולי כ-0.9% ממניות הבנק בהשקעה של כ-1.3 מיליארד שקל.
זמן קצר לאחר מכן עלתה מניית קרדיט סוויס, ודנקנר ביצע מימוש ראשון ברווח של 108 מיליון שקל. הוא המשיך בחודשים הקרובים באסטרטגיית קנייה ומכירה בהתאם לביצועי המניה בטווח קצר.
התעלם מהביקורות - גזר את הקופון
ב-26 בספטמבר, לאחר שישה מימושים מוצלחים ברווח של 538 מיליון שקל, החליט דנקנר לחסל את הפוזיציה, שהגיעה ב-18 בספטמבר לשיא של 1.21% ממניות הבנק. למרות הרווח הנאה שהשיג בתוך זמן קצר, זכה דנקנר לביקורות קשות מצד פעילים בשוק ההון הישראלי, שטענו כי "מהלכים אלה מזכירים יותר פעולות ספקולטיוויות של סוחר ממולח מאשר בעלים של הקונצרן הגדול והמשפיע במשק הישראלי. בשביל השקעות קצרות טווח כאלה אנחנו לא צריכים את דנקנר".
דנקנר התעלם מהביקורות וחזר ב-13 באוקטובר 2008 להשקיע במניות קרדיט סוויס. מניית הבנק צנחה ב-10 באוקטובר בכ-64% מהשיא של 94.8 פרנק שווייצי באפריל 2007. במהלך בזק של פחות מ-24 שעות טסו דנקנר, עמי אראל וחיים גבריאלי לציריך, וסיכמו עם ראשי קרדיט סוויס על רכישה באמצעות כור של כ-3.03% ממניות הבנק במחיר של כ-35 פרנק שווייצי למניה (בדומה למחירה בבורסת ציריך), בתמורה כוללת של כ-1.2 מיליארד פרנק שווייצי (כמיליארד דולר).
תקופה קצרה לאחר מכן הגדילה כור את אחזקותיה בקרדיט סוויס בכ-0.4% בהשקעה כוללת של כ-4.4 מיליארד שקל - עסקה שהיתה שנייה בהיקפה רק לרכישת סלקום ביולי 2005 מידי קבוצת ספרא ובל-סאות' בתמורה ל-1.34 מיליארד דולר.
הרכישה בוצעה בשבוע שבו פורסמה תוכנית ממשל ארה"ב לקניית מניות בנקים ב-250 מיליארד דולר, ולאחר שממשלות אירופה הציגו תוכניות להצלת מגזר הבנקאות בהיקף של 1.3 טריליון דולר. הדבר הזניק את בורסות העולם, ומניית קרדיט סוויס זינקה בתוך שני ימי מסחר ב-44% - וכור היתה מורווחת על הנייר ביומיים של השקעה בכ-440 מיליון דולר.
ואולם מנובמבר 2008 עד תחילת מארס 2009 צנחה מניית קרדיט סוויס בכ-50%. בעקבות זאת כור היתה מופסדת על הנייר בגין ההשקעה במניות הבנק השווייצי ביותר מ-1.2 מיליארד שקל - דבר שגרם לה לבצע הפחתה חשבונאית של כ-250 מיליון שקל מהונה העצמי ברבעון הרביעי של 2008.
בכדי לעמוד באמות מידה פיננסיות של בנק הפועלים, שהעניק לה מסגרת אשראי של כ-1.1 מיליארד שקל, נאלצה כור לבצע בסוף נובמבר 2008 הנפקת זכויות של כמיליארד שקל ולחזק את הונה העצמי. בנוסף, בשל החוב של כ-300 מיליון פרנק שווייצי שנטלה מגולדמן סאקס לצורך ההשקעות והצניחה של מנייתה, לא עמדה כור בדרישות אמות המידה הפיננסיות של דירוג האשראי של מעלות S&P, שעמד אז על A+.
לא פוסל חזרה לקרדיט
בשורה התחתונה, השווקים הפיננסיים חזרו לחייך בחודשים האחרונים, והתמונה הקודרת של כור - התהפכה. המימושים המוצלחים הביאו לכך שכיום יש לכור עודף של נכסים פיננסיים על פני התחייבויות פיננסיות של כ-500 מיליון שקל - והחברה החזירה את כל ההפסדים הצבורים בהונה העצמי בסך כ-1.1 מיליארד שקל בסוף 2008.
קופת המזומנים של כור תפחה לכ-4.5 מיליארד שקל, וגם לאחר דיווידנד של כ-432 מיליון שקל בגין הרבעון הראשון צפויה החברה להמשיך לחלק דיווידנדים ברבעונים הקרובים.
מתחילת השנה זינקה מניית כור ב-168%, והחברה נסחרת כיום במדד ת"א 100 לפי שווי שוק של 4.7 מיליארד שקל וצפויה לעבור למדד ת"א 25 בעדכון המדדים הקרוב.
בשיחות פרטיות עם מנהלי אי.די.בי בסוף השבוע האחרון ציין דנקנר כי במחירים הנוכחיים של קרדיט סוויס, לא יבצע מימושים נוספים בתקופה הקרובה. את ציפיותיו לירידות נוספות במחירי הבנקים חולק דנקנר עם גופים גדולים כמו ממשלת אבו דאבי - שמכרה בימים אחרונים מניות של ברקליס.
דנקנר לא פסל כי אי.די.בי תחזור בעתיד להיות אחד משלושת בעלי המניות הגדולים בקרדיט סוויס, שכן לכור עדיין יש מסגרת אשראי של עד 5 מיליארד שקל במניות הבנק השווייצי.
הבור של אי.די.בי בווגאס עדיין פעור
למרות ההבטחות כי מדובר בהשקעה אסטרטגית גלובלית, ההשקעה של דנקנר בקרדיט סוויס, נכון להיום, תיזכר כהשקעה פיננסית ולא אסטרטגית. בכך דנקנר עלול לפספס את הפלטפורמה שיצר לעצמו באמצעות קרדיט סוויס לביצוע עסקות גלובליות נוספות בהיקפים של מאות עד מיליארדי דולרים, ולא ייהנה מדיווידנדים עתידיים שיחלק קרדיט סוויס.
דנקנר בוחן בימים אלו עסקות בהיקף של מאות מיליוני דולרים. ההשקעה בקרדיט סוויס מציבה לאי.די.בי רף רווחים גבוה. הקבוצה זקוקה לרווחים אלה. לחברה יש עדיין בור גדול שנפער כתוצאה מהשותפות עם יצחק תשובה בלאס וגאס, שאליה נכנסו בעיצומו של המשבר בקיץ 2007 להקמת פרויקט הענק פלאזה לאס וגאס, שעדיין לא ברור כיצד ייצאו ממנו.
עד כה רשמו אי.די.בי ואלעד גרופ מחיקות של מאות מיליוני שקלים בגין ירידת ערך הקרקע בווגאס שנרכשה תמורת כ-1.25 מיליארד דולר, וכן הוצאות מימון של עשרות מיליוני דולרים בגין ההלוואות שהוארכו נוכח דחיית הפרויקט, שהיקף ההשקעה הכוללת בו נאמדת ב-6-8 מיליארד דולר, עד 2011.