התחזית של חברת החשמל כי ביהמ"ש לא יועיל לה במלחמתה בתקן 12 החשבונאי - תקן הדיווח הנומינלי החדש - היתה מדויקת: היום דחה שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, את עתירת חברת החשמל שלא להחיל עליה את התקן החדש.
חברת החשמל - באמצעות עו"ד יהושע חורש ממשרד ש. הורביץ ושות' - פנתה לפני כחודש לביהמ"ש בתביעה ובקשה לסעדים כנגד המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, רשות ניירות ערך, לשכת רואי החשבון, רשות לשירותים ציבוריים - חשמל ורשות החברות הממשלתיות. חברת החשמל ביקשה מביהמ"ש להורות כי התקן החדש מחוסר כל תוקף ובטל, שכן הגוף שהתקין אותו - המוסד לתקינה חשבונאית - הוקם ופועל בהיעדר סמכות.
בתביעה תוקפת למעשה חברת החשמל את סמכותו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות להתקין תקנים חשבוניים. לטענתה, אין ללשכת רואי החשבון ולרשות ניירות ערך, שהקימו את המוסד בהסכם ביניהן, הסמכות להאציל לו מסמכותן החוקית לקבוע את התקנים, וכי בדבר שכזה אין די בהסכם אלא נדרשת חקיקה.
עוד ביקשה חברת החשמל כי ביהמ"ש יורה כי התקן מנוגד גם לתקנות רשות ניירות ערך, וכי התקן הנ"ל לא יחול על חברת החשמל כל עוד תעריפי החשמל נתונים תחת פיקוח רשות החשמל, וקביעתם מתבצעת על בסיס העלויות בדו"חות הכספיים המותאמים (הריאליים), וזאת לאור הנזק שעלול להיגרם לחברה בעקבות החלת התקן עליה.
החברה טענה כי לכניסתו של התקן לתוקפו יש השלכות קשות על החברה בהתייחס להתחייבויות שנטלה על עצמה בעבר, וכן ביחס למצבה העתידי ויכולתה לפתח את משק החשמל בישראל. החברה הוסיפה בין היתר כי מאחר שהיא חברה ממשלתית "אשר אינה סמוכה על שולחנה של ממשלת ישראל", היא אינה נהנית מהיכולת לגייס כספים מהממשלה ואינה נהנית מהזרמה של הון עצמי מהמדינה.
עוד טענה החברה, כי במידה שתקן החשבונאות החדש יחול על החברה, על רשות החשמל יהיה לעדכן את תעריפי החשמל כך שיכללו מרכיב לכיסוי הוצאות המימון הנומינליות, וכן כיסוי לשמירת ההון העצמי של החברה. משמעות צעד כזה הינה ייקור תעריפי החשמל ב-14%-18%, בהנחת אינפלציה שנתית של 3%-4%, וזאת ללא השפעת דיווידנד למדינה.
כאמור, היום החליט ביהמ"ש לדחות את עתירת חברת החשמל. לעניין חוסר סמכות המוסד לתקינה קובע השופט זפט כי המחוקק אמנם לא קבע מעולם למי הסמכות לקבוע כללי חשבונאות מקובלים וכי עד לשנת 1998 נקבעו הכללים הללו ע"י לשכת רואי החשבון וזאת ללא הסמכה בחוק.
השופט מציין כי בשנה זו החלה הלשכה לעסוק בנושא התקינה החשבונאית בצוותא עם רשות ניירות ערך והן הקימו ביחד את המוסד לתקינה חשבונאית. לטענת השופט, מקור כוחו של המוסד אינו פורמלי, אלא באה מקבלת מרותו בקרב ציבור רואי החשבון בישראל.
"המוסד", קובע השופט, "עוסק בנושא התקינה החשבונאית מאז הקמתו בשנת 1998 ואיש לא כפר בסמכותו הציבורית והמקצועית כשם שאיש לא כפר בסמכות הלשכה להסדיר את הנושא עד שנה זו".
פעולת המוסד, מוסיף השופט, אינה מנוגדת לדין. "דווקא בשל התאגדותו בגוף פרטי אין הכרח לעגן את פעילותו בהסמכה חוקית", קובע השופט ומוסיף: "אין פסול של חוסר סמכות בקביעת תקנים חשבונאיים על ידי המוסד".
השופט מציין בעניין כי "מטעמים של חוסר נקיון כפיים אין לאפשר לחברת החשמל לכפור בסמכות המוסד שכן המבקשת לא כפרה כל השנים בסמכותו ואף השתתפה בדיוניו ובכך הודתה בסמכותו ורק משלא נתקבלה עמדתה יצאה כנגד סמכות המוסד".
לעניין סבירות התקן קובע השופט כי "בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות ציבוריות ובוודאי אינו מחליף שיקול דעתם של גופים שהוקמו במיוחד בשל מקצועיותם".
"לא מצאתי פסול בדרך שבה נתקבלה החלטת המוסד לתקינה", קובע השופט. "הגופים העלולים להיפגע נשמעו וניתנה להם האפשרות להעלות את טיעוניהם". לפיכך קובע השופט כי אינו רואה מקום להתערב בהחלטת המוסד לגופה.
בסיום פסק הדין מתייחס השופט לטענה כי החלת התקן החדש על החברה יפגע בה אנושות. השופט מציין כי טענה זו לא צריכה להיות מופנית כנגד המוסד לתקינה, אלא על חברת החשמל לפנות בעניין למי שמוסמך לפטור אותה מהצגת הדו"חות בדרך הקבועה בתקן 12 ואלו הם השרים הקבועים בחוק משק החשמל. "משעשתה כך חברת החשמל, נהגה היא בדרך החוקית הקיימת לה במצב זה ואם יוענק לה הפטור אותו ביקשה משם תבוא ישועתה", קובע השופט.
לאור כל זאת דחה השופט זפט העתירה והטיל על חברת החשמל הוצאות כל המשיבים בעתירה בסך כולל של 80 אלף שקל: 20 אלף שקל ללשכת רואי החשבון, שיוצגה ע"י ירון הרמן ופרופ' יוסי גרוס; 20 אלף שקל למוסד לתקינה חשבונאית, שיוצג ע"י עו"ד פנחס רובין; 20 אלף שקל לרשות ניירות ערך ועוד 20 אלף שקל לרשות החשמל ולרשות החברות הציבוריות.
נדחתה עתירת חברת החשמל כנגד הדו"חות הנומינליים
אמיר הלמר
2.12.2001 / 12:10