נסראללה מחייך כל הדרך לקלפי

בתקופה האחרונה מגביר מזכ"ל חיזבאללה השייח' חסן נסראללה את הופעותיו בתקשורת. בכל עצרת לזכר דבר מה או לציון דבר מה, ולמעשה מתחת לכל ארז לבנוני רענן, מפציעה דמותו על מסך הווידאו הענק לקול תשואות הקהל. ביום ראשון הקרוב ייערכו בלבנון בחירות ונסראללה מנצל את הימים האחרונים לפני שלב הקלפיות כדי לנסות ולגרוף קולות נוספים. כיצד נסראללה עושה זאת? באמצעות הטריק הכי ישן בספר: הפחדה.

בנאומיו הרבים מתייחס נסראללה ארוכות לתרגיל העורף הישראלי, "נקודת מפנה 3", באמצעותו הוא מנסה לזרוע פחד בלב הלבנונים. פחד מישראל, יודע נסראללה היטב, לא יסייע לאף אחד מיריביו הפוליטיים אלא לחיזבאללה. "אנו צריכים לגלות ערנות וזהירות", הרעים נסראללה באחד מנאומיו. "מה התרגיל הזה? מה עומד מאחוריו? ננקוט בשורה של צעדי מנע לקראתו ונעלה את רמת הכוננות". נסראללה דאג להבהיר לציבור הלבנוני ש"אין מקום לדאגה", אבל ניתן להעריך שהוא יודע היטב שאלו המילים הנכונות כדי לזרוע היסטריה.

גם מקומן של רשתות הריגול הרבות שנתפסו באחרונה לא נפקד מנאומי ההפחדה של נסראללה. הוא לא שכח לציין כי האיום הישראלי עודנו מרחף מעל לבנון ודרש להוציאם להורג. חשיפת פרטים עסיסיים מחקירותיהם של הסוכנים שנתפסו היא בראש ובראשונה אינטרס של חיזבאללה, ועל כן מקפידים העיתונים הלבנונים המקורבים לארגון לפרסם בכותרות הראשיות כל פרט מידע שמובא להם.

חיזבאללה אכן נמצא בתנופה אדירה בשבועות האחרונים. פרשיות הריגול, הכסף הרב שהוא משקיע בשיקום לבנון אחרי המלחמה ב-2006 והטון המתון שבו הוא מדבר ללבנונים - עושים את שלהם. חשיפת רשת הארגון שפעלה במצרים ותכננה לבצע פיגועים בשטחה לא השפיעה על דעת הקהל הלבנונית שממשיכה להביע אמון בארגון השיעי. לפי רוב ההערכות, אם כך, חיזבאללה עומד להיות המנצח הגדול של הבחירות ביום ראשון.

המפתח לחלוקת צירי הפרלמנט הוא עדתי. העדכון האחרון נקבע בהסכם טאיף משנת 1989 לפיו מחצית מ-128 חברי הפרלמנט יהיו נוצרים ומחצית מוסלמים. השיעים, לדוגמא, מיוצגים ב-27 צירים בפרלמנט ולפיכך אין סיכוי שחיזבאללה יזכה לפתע במאה צירים או אפילו בשלושים. הכמות המקסימלית שאותה הוא יכול לקבל היא 27 צירים, וגם היא לרוב מחולקת בינו לבין ארגון "אמל" השיעי שבראשו עומד יו"ר הפרלמנט נביה ברי.

הקואליציה השלטת בלבנון כיום זוכה לייצוג של 72 צירים: הסיעה הגדולה ביותר בבית הנבחרים היא סיעתו של סעד חרירי הסוני, "אל-מוסתקבל", עם 41 מושבים, ולצידה שותפותיה - סיעתו של וואליד ג'ונבלאט הדרוזי עם 15 מושבים, סיעת "קרנת שהוואן" הנוצרית עם 16 מושבים ועוד מספר סיעות קטנות. אז מה בכל זאת יכול להטות את הכף לטובת חיזבאללה? "השאלה איך תהיה ההצבעה במחנה הנוצרי", מסביר פרופ' אייל זיסר, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. "אם מרבית הצירים הנוצרים – למשל 40 מתוך 64 הצירים - יחברו לגוש השיעי, חיזבאללה ירשום רוב בפרלמנט וניצחון".

איש המפתח שעשוי להעניק את הניצחון לגוש של חיזבאללה הוא פוליטיקאי לבנוני אנטי-סורי לא כל כך מוכר: הגנרל מישל עאון. עאון, נוצרי-מארוני המשמש כראש תנועת "הזרם הלאומי החופשי" בפרלמנט הלבנוני, הדהים את המערכת הפוליטית הלבנונית בבחירות ב-2005 כשחבר לחיזבאללה וליתר המפלגות הפרו-סוריות. אף אחד בלבנון לא האמין שהגנרל עאון, אשר נאלץ לצאת לגלות בפריז בתקופת הכיבוש הסורי בלבנון, יהפוך עד כדי כך את עורו ויחבור לנסראללה.

חיזבאללה, אם כן, זקוק לרוב של 65 צירים כדי להוות את הרוב בפרלמנט. הגוש השיעי (חיזבאללה ואמל) יקבל, כאמור, 27 צירים. אם בן הברית עאון יצליח להוסיף 8-9 צירים ל-17 הצירים שלו בפרלמנט, יעמוד הגוש של חיזבאללה על כ-50-52 צירים. לא צפויה לחיזבאללה ולבנות בריתו בעיה להשיג 15 צירים נוספים מהארמנים, מהיוונים-האורתודוקסים ואפילו ממשפחות דרוזיות מתחרות לג'ונבלאט.

השאלה המרכזית היא מדוע עאון, פוליטיקאי אנטי-סורי מובהק, החליט לכרות ברית עם חיזבאללה והגוש הפרו-סורי? "ראשית, הוא מגלומן", פוסק פרופ' זיסר. "עאון הוא אדם מאד מורכב ובעייתי שנמצא בסכסוך חריף עם חרירי וג'ונבלאט. הסכסוך עם ג'ונבלאט אירע עוד בשנות השמונים. שנית, מדובר באג'נדה אישית, שכן הוא רוצה לכהן כנשיא לבנון ביום מן הימים וזו אחת הדרכים שלו להגיע לתפקיד. שלישית, הוא באמת מאמין שהשיעים – אירן והמחנה הרדיקלי - זה הכוח העולה. סיבה נוספת – הסונים והדרוזים נחשבו לאורך השנים עבור המארונים תמיד לאויבים, לכן זה טבעי שהוא הולך עם השיעים נגד הסונים. המארוני הממוצע לא רואה בסונים ובדרוזים בני ברית. השיעים היו בני ברית שלהם תמיד. כשמשלבים את כל הגורמים הללו יחד, מבינים שמדובר בהחלטה פוליטית קרה לחבור לשיעים".

לפני שקופצים למסקנות מרחיקות לכת חשוב להבהיר: חסן נסראללה לא יהיה ראש הממשלה. למעשה, שום נציג של חיזבאללה לא ימונה לתפקיד. המפתח לחלוקת התפקידים בלבנון הוא עדתי: ראש הממשלה תמיד יהיה מוסלמי סוני, הנשיא נוצרי מארוני, יו"ר הפרלמנט מוסלמי שיעי, סגנו יווני-אורתודוקסי, שר ההגנה דרוזי, מפקד הצבא נוצרי מארוני וכך הלאה.

"על ראש הממשלה הסוני שייבחר להיות מקובל גם על הסונים", מוסיף פרופ' זיסר. "לכן אני מעריך שתהיה ממשלת פשרה כזאת. לתפקיד ראש הממשלה ייבחר לא מישהו כמו ראש הממשלה הנוכחי פואד סניורה, משום שהוא אנטי-סורי, פרו-מערבי ואנטי-חיזבאללה, אלא דמות 'רכה' שתהיה טובה לחיזבאללה, כגון ראש הממשלה לשעבר נג'יב מיקאתי. האחרון הינו חברו של אסד, של חרירי והוא גם מקובל על חיזבאללה".

לטענת פרופ' זיסר, אם אכן תקום ממשלה לבנונית חדשה הנתמכת על ידי חיזבאללה, יהיה זה בבחינת רוח גבית – הגם אם לא משמעותית – לארגון השיעי. "הרי גם היום יש ממשלה לבנונית שלא ממש מצליחה למנוע הברחת נשק אל חיזבאללה", הוא אומר. "ואכן אפשר לשאול 'מה זה משנה?', שכן חיזבאללה עושה מה שהוא רוצה בלבנון. בכל זאת זה משנה. הממשלה הלבנונית האנטי-סורית הנוכחית מצליחה מדי פעם לפגוע בחיזבאללה. אם חיזבאללה ובנות בריתו ינצחו ותוקם ממשלה שנתמכת על ידם, יהיה לו יותר קל לפעול. תהיה לו רוח גבית כי הוא יהיה חזק יותר".

בלבנון אמנם לא צפוי לקרות שינוי מהותי במעמד של חיזבאללה, אולם הציר הרדיקלי במזרח התיכון צפוי לקבל זריקת עידוד. "משמעות הניצחון של חיזבאללה בבחירות לפרלמנט בלבנון היא ניצחון גם לאירן ולסוריה", ממשיך פרופ' זיסר. "הם יבינו שהם בקו עלייה ושהן לא נבלמו, נהפוך הוא". וכיצד ישפיע ניצחון של חיזבאללה על ישראל? בכל מקרה, מבהיר פרופ' זיסר, "לניצחון אפשרי של חיזבאללה לא תהיה השפעה אסטרטגית על ישראל "משום שגם היום חיזבאללה עושה כבשלו" בארץ הארזים. דהיינו, מה שהיה הוא שיהיה. לפחות בעתיד הקרוב.