סקס, סמים ורוקנרול?

"שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסידית"
(פרק א' משנה ב')

באופן בלתי שגרתי מעניקה המשנה אינפורמציה שממקמת את שמעון מבחינה היסטורית: שמעון הצדיק, היא אומרת לנו, היה משיירי כנסת הגדולה, שזה אומר, בתרגום לאמריקאית, סוף ימיה של כנסת הגדולה, בתדעוכי תקופת עזרא הסופר. אזכור הסדר הכרונולוגי של התנאים, באופן שיטתי כל כך, הוא מנהג שתופס רק אצלנו, בפרק ראשון בפרקי אבות. בדרך כלל משמיעים חכמים את דבריהם מבלי שהמשנה מפרטת את שמות רבותיהם.

מסכת פרקי אבות יוצאת דופן בכך, לטעמי, מפני שהיא איננה מבקשת מהחכמים לפסוק ולדון בהלכות עכשוויות, כי אם לתת מבט כוללני וניאו-מוסרי על העולם ועל החיים בתוכו. משימה כזו, כך כנראה סברו עורכי המסכת, לוקחת בחשבון את כל עולמו הרוחני של הדובר, תוך שימת דגש על הרקע החינוכי שממנו בא הדובר. שמעון הצדיק, לצורך העניין, אמר את מה שאמר בגלל שהיה משיירי כנסת הגדולה, ובגלל שהוא התחנך על ברכיהם.

ומה הוא אמר, שימל'ה? שהעולם עומד על שלושה דברים. על תורה, עבודה וגמילות חסדים. עבודה, בתרגום הישיר, זו עבודת בית המקדש, ולפי פירוש זה שמעון הצדיק מבקש לתחום את האליטה הרוחנית של העולם, ולא את הסיבה לעצם קיומו. לאמור: העולם מורכב מדברים וערכים רבים, אך על שלושה, כלומר בזכות שלושה, הוא עומד, הוא יציב, הוא בוטח: התורה שמעניקה לבני התמותה יכולת לנהוג בדרך ה', העבודה במקדש שמקשרת בין העולם התחתון לעולם העליון, וגמילות חסדים, שאם שני הערכים הראשונים לא גורמים להתנהלות של חסד, אם התורה והמקדש לא מניבים שגרה הומאנית ומוסרית, כנראה שהם אינם מתבצעים נכון. התורה ועבודת ה' במקדש, על פי שמעון הצדיק, מזככים את התנהגות האדם לא רק מול בוראו, אלא גם מול יזיזיו. מקסים? הכי מקסים.


דמויות מהעולם היהודי

אני יודע ערבית, לכן מינו אותי פרשן לענייני ערבים. אז מה עם איני יודע דבר על הנעשה בשטח. למה טוקר מבין משהו על הצרפתים? טוקר יודע צרפתית ויש לו יותר קשרים עם השר מלעמנואל הלפרין. סה טו. רחמנות על בן ישי, נשלח לחזית הצפונית, המסכן. אמרתי לו לא ללמוד אפגאנית (כתב הערוץ הראשון לענייני ערבים על דרכי השיבוץ בערוצו. והארה סמי פוליטית מכיוון אחר:)

"שש שנים לרצח הנתעב. כולנו באים לאוהל צום, תפילה, פיוס, הידברות, שתייה קלה, פיצוחים, עוף ושניצל. בתוכנית המרכזית: ערב לימוד רב-מגזרי, והשנה בנושא - "גדליה בן אחיקם, יצחק רבין זכרו לברכה וגנדי – הילכו שניהם יחדיו?". כדאי מאוד לבוא, יש שמאלניות שוות. לא נשכח ולא נסלח"
("אעפס" קורא לקוראיו להשתתף בפסטיבל רבין. ונסיים בנימה פנאומטית:)

" מלבאס אותי אתה עשית תואר" (נציגת ישראל לאירוויזיון מרהיבה עוז טקסטואלי)

ואי אפשר בלי

בדיחת יוסי כץ שקשורה למשנתנו: על שלושה דברים העולם עומד, ובגלל זה הוא נראה כך.