רגעי ההכרעה

בפרק הראשון של מילון מונחי הכדורסל, שהגשנו בשבוע שעבר, עסקנו בצד ההגנתי, הפעם, כדי להרים קצת את זרימת האדרנלין, ניתן הצצה לצד השני של המגרש ולמה שקורה בלחץ של השניות האחרונות. מה עושים? למי הולך הכדור? מי השחקן עם הביצים הכי גדולות בקבוצה אליו יילך הכדור? מה יורה המאמן לשחקנים בפסק הזמן האחרון במשחק או ברבע. רגעי הקלאץ' של המאמנים. מעבירים את שלהם לשחקנים ומתיישבים על הספסל עם תפילה בלב.

"פיני עזוב, עזוב את התרגיל. תן לי לשחק אופן על צ'יימברס"

האופן הכי מפורסם בכדורסל הישראלי בשנות התשעים. עדי גורדון נותן לצ'יימברס צ'אקה על הראש ולוקח את הגביע כל הדרך לירושלים (ושולח את פיני למסור ד"ש לאימא). מצב שבו כלו כל הקיצים, התרגילים קורסים בזה אחר זה והקלאץ' מגיע להציל את המולדת. הכדור מגיע לידיים הנכונות (עדי גורדון, עודד קטש, מאיר טפירו, גור שלף, תיוס אדני מבנטון), כולם פותחים את המשחק כמה שיותר לתת "ספייס" לאחד על אחד. במידה ומגיעה עזרה בהגנה מורידים כדור לקלעי שכבר התמקם על הבלטה שלו. יש קבוצות שמשתמשות באופן כשיטה קבועה ברגע ששעון ההתקפה יורד מתחת לגבול מסויים ושום דבר לא קרה בהתקפה. אחר כך מגיעה התגובה של השחקן שפיספס את הכדור האחרון: "היתה לי זריקה טובה. הכדור לא נכנס. אני אנצח עוד הרבה משחקים בקריירה".

"יש 26 שניות לסיום הרבע. טפירו, אתה משחק כדור אחד. אל תתחיל את ה"move" שלך מוקדם מדי. אנחנו לא רוצה לקבל מהם סל אחר כך"

מצב שההתקפה אמורה לשתות את שעון ה-24, או שעון המשחק כמה שיותר ולהגיע לזריקה ממש בסוף השעון. שני מצבים: או שנותרו מעט יותר מ-24 שניות על שעון המשחק ואז עושים התקפה של 24 שניות מלאות כדי להשאיר ליריב כמה שפחות זמן לקלוע סל. או שעל שעון המשחק נותרו פחות מ-24 שניות ואז הולכים על זריקה ממש לפני תום שעון המשחק. התקפה שאין בה יותר מדי תנועה. כולם עומדים ומסתכלים, הפוינט גארד אוכל את השעון בכדרור, וכמה שניות לסוף עושה את המהלך.

"אנחנו נותנים להם להריץ את השעון. יש לנו פאול לתת, ברגע שהם מתחילים תנועה לסל אנחנו עושים אותו 'למטה'. בשום אופן שלא יגיעו לקו לזריקות"

אם הגעת לסיום הרבע ועדיין יש לא הגעת לתחום העבירות ששולחות את הקבוצה היריבה לקו אתה או במצב טוב או גרוע. טוב, אם אתה מוביל לקראת הסוף בקצת ואתה רוצה לשבש ליריב את ההתקפה האחרונה, אז אתה נותן להתקפה ללכת ועושה את הפאול לפני שהיריב יגיע לקליעה (כשהכדור עדיין למטה) והוא מקבל את הכדור מהצד להתחיל התקפה עם פחות זמן על השעון. רע, אם אתה בפיגור ואתה רוצה לשלוח את היריב לקו כדי לעצור את השעון, אבל בפועל אתה נותן לו שעון 24 חדש כי עדיין אין זריקות. הסיוט הכי גדול: שחקן מאחר לעשות את הפאול, היריב קולע וגם מקבל זריקת עונשין. אצל שימי ריגר, בימים בהם בילה על הקווים ולא על כורסת הפרשן, טעות כזו היתה עולה לשחקן בביקור אצל רופא האוזניים.