מינהל מקרקעי ישראל נגד נתניהו?

ההתנגדות לרפורמות שמארגן בנימין נתניהו במינהל מקרקעי ישראל גוברת, ואל המבקרים מצטרף גם מי שכיהן כמנהל המינהל ב-98'-2000, אבי דרכסלר.

דרכסלר טוען כי אם רוצים להקטין את נטל התשלומים שהמדינה גובה מתושביה שחוכרים קרקעות מהמינהל - אין שום בעיה לעשות זאת ללא שום רפורמה. הבעיה, הוא טוען, שהמדינה לא באמת רוצה לעשות זאת.

"בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי אורי יוגב הם היחידים בעולם המערבי שאומרים שהם רוצים להוריד את מחירי הדירות. אני לא שמעתי על שום איש כלכלה בעולם המערבי שרוצה להוריד את מחירי דירות", טוען דרכסלר. דרכסלר מכנה את ההצהרות הללו פופוליסטיות, ואף מזהיר מפני צעדים ממשלתיים להורדת מחירי דירות.

בסוף השבוע ינאם דרכסלר ב"כנס חירום בנושא הרפורמה במקרקעין", אותו עורכים בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל ומכון דש"א של החברה להגנת הטבע, שמנהלה, יואב שגיא, אמר השבוע: "שני המהלכים שמקדמת בימים אלה ממשלת ישראל בהליך מואץ, מהווים איום משמעותי על הסביבה והחברה בישראל. שתי ההצעות, המוצגות ככאלה שנועדו להיטיב עם האזרח, יצמצמו את יכולתו של הציבור להשפיע על הליכי קבלת ההחלטות בתכנון ובמדיניות המקרקעין, והן מסכנות את המרחב הציבורי הפתוח בישראל".

דרכסלר תוקף את דברי נתניהו, שלפיהם הרפורמה תביא לירידת מחירי הדירות בישראל, מזווית אחרת. "למי רוצים להוריד את מחירי הדירות? לאלה שיש להם דירות? האם אנחנו רוצים להגיד למישהו שיש לו דירה ששווה 250 אלף דולר שאנחנו רוצים להוריד את ערכה ל-200 אלף דולר, וזה עוד לאחר שהאיש מחויב במשכנתא? גם לבנקים זה לא יעשה טוב לאחר שהם נתנו הלוואות וקיבלו בטוחות על ערך מסוים גבוה יותר. היחידים שרוצים להוריד את ערך הדירות הם כאלה שמחפשים כיום לקנות בית ובשנייה שהם יעשו את המהלך גם הם יצטרפו לקבוצה שלא רוצה שמחירי הדירות יירדו.

"ירידת מחירים תפגע בקבוצה גדולה מאוד בחברה, ובעבור מה? אם נסתכל אחורה נגלה שבשני העשורים האחרונים המחירים כאן הם מהיציבים ביותר בעולם המערבי", אומר דרכסלר. "זה לא סתם שבישראל לא היתה בועת נדל"ן, ומכך עולה שיש גם היבטים חיוביים למדיניות שיווק הקרקעות של מינהל מקרקעי ישראל".

לדעת דרכסלר, הרפורמה המתוכננת במינהל מקרקעי ישראל אינה מביאה בחשבון אינטרסים לאומיים. "ברור לי שכל אלה שמדברים על הרפורמה עושים זאת בפופוליזם ולא יודעים לאן אנחנו הולכים. פוליטיקאים שמתבטאים בנושא לא מבינים את המטריה. אני לא מתנגד למהלך של העברת הבעלות לחוכרים במקומות שבהם מדובר במצב קיים, אלא במקומות שבהם מדובר בקרקעות שעדיין לא הועמדו למכרז ויש סכנה שהמדינה תמכור אותן לכל אדם.

"לדוגמה, כשהמדינה פינתה אנשים מגוש קטיף היה לה בנק קרקעות. היא אמנם לא טיפלה במפונים בצורה טובה, אבל הנקודה היא שהיה לה מקומות שאליהם היא יכלה לפנות אותם", אומר דרכסלר. "אם הקרקעות יימכרו - האם נלך לנוחי דנקנר או לחברת אזורים ונקנה מהם קרקע? מדינה שייתכן שתפנה אנשים מיהודה ושומרון או מרמת הגולן יכולה לאפשר לעצמה מצב כזה? בשנות ה-90 לא נשאר עולה אחד בלי יחידת דיור. מישהו יכול לדמיין לעצמו מה היה אם לא היה לנו בנק קרקעות? הרי מאיפה היו קרקעות לתת לעולים?"

לדברי דרכסלר, הדבר נכון גם במקרים אחרים: "מועצת מקרקעי ישראל מקבלת כיום החלטות שהן גם לא כלכליות וזה בסדר - נותנים קרקעות מוזלות בייעוד של תחנות דלק לנכי צה"ל, מקצים קרקעות בהנחות ליוצאי צבא במגזר הדרוזי או כשרוצים להקים מרכז להנצחת יצחק רבין, במקום שבו הקרקע יקרה ביותר. כל זה לא יתאפשר לפי הרפורמה".

אחת המגמות של הרפורמה היא להפחית את החיכוך שבין הציבור לבין הביורוקרטיה של המינהל, שגם מתאפיין בסרבול גדול וגם מלווה בדרך כלל בתשלומים מצד החוכרים. לדברי דרכסלר, לא צריך רפורמה כדי להפחית תשלומים מהציבור. "אם רוצים להפחית את נטל התשלומים מהציבור כמו דמי היתר, דמי היוון או דמי הקמה, שהממשלה פשוט תגדיר זאת, כפי שבעבר כבר חשבו לעשות פעמים רבות. מה, פקידי האוצר נהפכו ביום אחד לאנשים רעים? אם הממשלה רוצה להוריד את נטל התשלומים, היא פשוט צריכה להגדיר את הדברים, אבל למעשה היא לא ממש רוצה. כשאריאל שרון מונה לשר הבינוי והשיכון ופחדו שהוא יבטל חלק מהתשלומים, הממשלה החליטה כי ביטול שכזה כרוך באישור שר האוצר, כך הדברים עובדים למעשה".

גם לגבי העברת נושא התכנון לידי הרשויות המקומוית והמגזר הפרטי, טוען דרכסלר כי הרפורמה מוטעית: "השוק הפרטי לא יודע לתכנן יותר טוב מהמינהל, כי גם הוא בסופו של דבר צריך לעמוד מול התנגדויות של עיריות ותושבים, ויש לכך אינספור דוגמאות. אגב, בעבר ניסה מינהל מקרקעי ישראל להפריט את נושא התכנון ופירסם מכרזים לשש קרקעות לא מתוכננות. כיום, עשר שנים לאחר מכן, יש רק לגבי קרקע אחת תוכנית בתוקף, וגם היא לא מתקדמת נכון לעכשיו".

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "מינהל מקרקעי ישראל סובל ממאפיינים של הקצאה בלתי יעילה של משאבי קרקע, ביורוקרטיה, תגובה אטית לצורכי השוק והיעדר תמריצים לפעילות כלכלית יעילה. סוגיות אלה יוצרות עלויות כלכליות המושתות על המשק ומהוות חסם מרכזי בפני פיתוח כלכלי. לכן הוחלט לבצע רפורמה מבנית מהותית בשוק המקרקעין. אחת ממטרות הרפורמה היא להרחיב את היצע הדירות במגמה להפוך את מחירי הדירות (באזורי הביקוש) למחירים נגישים וברי השגה שיאפשרו דיור הוגן לכל האוכלוסייה".