קבלו את הקיסר ליברמן

דני אורבך
31/05/2009

בשנות השלושים של המאה הקודמת, העבירה ממשלת יפן הקיסרית סדרת חוקים ל"הבהרת המבנה הלאומי", שחייבו עונשים פליליים לכל הפוגע בעקרונות העומדים בבסיס זהותה של המדינה: סמכות הקיסר, הערכים המסורתיים ואפילו המיתולוגיה הרשמית. רשימת הקורבנות היתה ארוכה, והכילה כמה שמות נכבדים, כולל פרופסור נודע וחבר בית הלורדים, שפוטר מתפקידו כי טען שהקיסר אינו אלא "איבר של המדינה" ושיש לדון בתפקידיו וסמכותו באופן רציונלי.

בתגובה להתקפות עליו, טען אותו מלומד, פרופ' מינו?ב??ה, כי הוא וחבריו הם "הפטריוטים האמיתיים", וכי "הכנופייה שלקחה לעצמה בעלות על העקרונות הלאומיים היא שתחריב אותם בסופו של דבר". נבואתו התגלתה כמדויקת באופן מפחיד: ההקצנה הלאומנית הובילה לחוסר סובלנות הולך וגובר ובסופו של דבר לסחרור מלחמת העולם השנייה, לתבוסה המוחצת ולאסון הפצצה הגרעינית. מיותר לציין כי לאחר התבוסה, בעוד יפן מתייסרת בחורבותיה, לא העז כמעט איש להעלות על דל שפתיו את המילים "המבנה הלאומי". חוקת יפן נכתבה מחדש על ידי המנצחים האמריקאים, הקיסר חדל מלהיות הריבון, והערכים שעמדו בבסיס המדינה השתנו לבלי היכר. השינוי הזה עלה בחייהם של מיליוני יפנים, כמו גם במיליונים רבים של קורבנות שנרצחו בידי הצבא היפני בכל רחבי אסיה.

אני נזכר באותם מאורעות רחוקים לנוכח הצעת "התיקון לחוק האזרחות" של ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), כמו גם לאור הצעת "חוק הנכבה" של חברו למפלגה ח"כ אלכס מילר. אין בכוונתי להשוות בין הרעות החולות של הפוליטיקה הישראלית לבין פשעיה של יפן הקיסרית. תחת זאת, חשוב להתבונן במקרה היפני כתמרור אזהרה: לא רק בנוגע לתוצאותיו של סחרור הקצנה לאומני, ניסיון "להבהיר" את ערכי המדינה ולחייב את כל האזרחים בנאמנות לערכים אלו, אלא גם בכל הנוגע לטמטומן של אליטות לאומניות, הסבורות כי ניתן לבצר ערכים באמצעות חוקים ונהלים.

עוד בוואלה!

תיעוד: גדול הכדורסלנים בארה"ב נפגש עם האדמו"ר הרב פינטו

מוגש מטעם שובה ישראל

במה ניאלץ להאמין מחר?

האם סבורים חברי הכנסת רותם, מילר והמושך בחוטיהם, שר החוץ אביגדור ליברמן, כי באמצעות שני חוקים יוכלו להפוך את ערביי ישראל לציונים נלהבים? או שהם מאמינים כי יוכלו להשתמש באותה שבועת אמונים כתירוץ לשלול את אזרחותם של בני המיעוט השנוא עליהם? הרי הליברמנים למיניהם, בדיוק כמו מקביליהם הערבים-ישראלים מבל"ד והתנועה האיסלאמית הצפונית, לא החמיצו שום הזדמנות בשנים האחרונות ללבות שנאה בין יהודים לערבים בישראל. אבל הפעם הם חצו את הקו האדום.

אם את חוק הנכבה ניתן לפטור כסתם תקנה עריצה ואווילית, המנסה למנוע מבני המיעוט הלאומי הערבי בישראל לבטא את רגשותיהם, הרי חוק הנאמנות הוא גזירה פשיסטית ממש. הרי במדינה יהודית-דמוקרטית, חובה על החוק לאפשר חופש ביטוי מלא גם לאלו החולקים על אופיה של המדינה והאידיאולוגיה הציונית שלה, כל עוד הם לא מתכוונים להשתמש באלימות להגשמת מטרותיהם. עתה רוצים הליברמנים לחייב אותנו להאמין בציונות. ובמה יחייבו אותנו להאמין מחר? ומי ערב לנו שמחר לא יחליטו ליברמן, או מי מחבריו ושלוחיו, כי אנו חייבים להאמין ב"זכות העם היהודי על כל ארץ ישראל" או "בזכותנו להתיישב בכל חלקי הארץ"? במילים אחרות – חוק הנאמנות הוא צעד ראשון בכרסום הדמוקרטיה. כעת הקורבן הם הערבים – אם נשתוק ונפקיר אותם לגורלם, נהיה אנחנו הקורבנות הבאים.

ציוני אמיתי לא חותם

באופן אישי, אני מאמין בצדקתה של האידיאולוגיה הציונית, ובאופיה היהודי-דמוקרטי של המדינה, ואף סבור כי רוב הצעדים שננקטו בידי היישוב היהודי במלחמת הקוממיות היו הכרחיים ומוצדקים. עבורי, יום העצמאות הנו יום שמחה, ולא "יום אסון". לכאורה, אם כן, לא אמורה להיות לי בעיה לחתום על הצהרת הנאמנות של ליברמן ושות'. עם זאת, אני מכיר בזכותם של אחרים לחשוב אחרת, בלי שמיני חוקים ונהלים שרירותיים יקומו עליהם לכלותם. אני מכיר בזכותם של אנשים שהוריהם וסביהם נעקרו מכפריהם ובתיהם לבכות על אסונם, ובעיקר- אין לי שום דחף לכפות על כל אזרחי המדינה לחלוק את האידיאולוגיה ותפיסת העולם שלי.

לכן, אני לא מתכוון לחתום על הצהרת הנאמנות בנוסחה הנוכחי, מתוך סולידריות עם אזרחי ישראל הערבים. אם החוק רוצה לכפות עלי נאמנות, אני מצטער- אבל אני לא חותם. אם החוק מתכוון לשלול אזרחות ממיליון מאחיי האזרחים – אז בבקשה, שללו גם את אזרחותי. אני מתכוון לעמוד לצדם.

על אף שוועדת השרים התעשתה ודחתה את הצעת החוק, עצם העלתה מעורר חשש לדמוקרטיה הישראלית. בהקשר זה חשוב להעלות באוב את אזהרתו של הפרופסור היפני מראשית המאה הקודמת, הרלבנטית גם למציאות הישראלית. אותה הכנופייה שהשתלטה על הציונות ומנסה לכפות אותה על אזרחי המדינה באמצעות חוקים ונהלים, היא שתביא בסופו של דבר לחורבנה. אם אופיה היהודי של המדינה יהפוך לכלי פוליטי בידי הימין הקיצוני, הוא יתמוסס בסופו של דבר בדיוק כמו "המבנה הלאומי" היפני בשנות השלושים. כל הציונים האמיתיים, משמאל ומימין, שחרדים באמת לגורלה של הציונות ולאופיה היהודי-דמוקרטי של המדינה, חייבים לשים תמרור עצור מיידי בפני הפשיזם הליברמיניסטי.

* הכותב הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד. בקרוב יצא לאור ספרו "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully