סדרת מכתבים שכתבה אחותו של הצאר ניקולאי השני, הצאר האחרון של רוסיה, בשיאה של המהפכה הקומוניסטית נחשפה לציבור. כך דיווח היום (ראשון) העיתון הבריטי "סאנדיי טלגרף". שישים המכתבים שנכתבו על ידי הדוכסית אולגה לאימה ולאחותה חושפים את ייאושה כשגילתה את האמת לגבי היעלמותו (הוצאתו להורג) של ניקולאי השני, אישתו וחמשת ילדיהם.
התכתובת, המהווה תובנה היסטורית מדהימה לגבי האווירה ברוסיה במהלך המהפכה הבולשביקית, מפרטת בנוסף את המפגש האחרון בין הדוכסית לאחיה הצאר לפני הוצאתו להורג. המכתבים נחשפו לאחר מותה של אולגה ב-1960. בשבוע הבא הם יועמדו למכירה במחיר מינימלי של 150 אלף דולר.
אולגה, שעבדה בתור אחות במהלך המהפכה והצליחה לבסוף להימלט לדנמרק, תיארה את אחד המפגשים האחרונים עם אחיה בקייב במכתב מתאריך ה-10 במאי, 1916. "ניקי היה כאן ושמחתי מאד לראותו. אליקס [אישתו] וכל הילדים היקרים חיכו במשך רבע שעה בתחנת הרכבת. התנשקנו לשלום והוא אמר: 'אכתוב לך מכתב בקרוב. הכול בסדר' ".
המפגש האחרון
ב-29 באוקטובר 1916, כתבה אולגה על המפגש האחרון עם אחיה ובנו אלכסיי, שהיה אז בן 12: "היה לי העונג לראות את ניקי ואלכסיי אתמול. אלכסיי גבה וגדל. הוא מדבר כמו אדם בוגר ומשמש כבן לוויה לאביו".
הצאר הודח בפברואר שלאחר מכן. ב-17 ביולי 1918 הוא הוצא להורג יחד עם אישתו, ילדיו, צוות משרתיו ורופא המשפחה במרתף הבית בהרי אורל, בו הוחזקו בשבי. ב-12 בפברואר 1919, אולגה כתבה לאחותה: "הו! האם אתה חושבת שיש אמת בכך שכל קרובי המשפחה שלנו, שנכלאו בפטרבורג , נורו? קראנו על זה בעיתונים. זה נראה אפשרי אך נורא מכדי לעכל. בעיתונים נכתב שבני הצאר, ארבעת הדוכסים, נורו כמו גם ניקולאי, שהיה תשוש מרעב. אילו מפלצות".
יומיים לאחר מכן, בעקבות הדיווחים שהבולשביקים היו מעורבים ברצח, כתבה אולגה שוב: "אני מנסה לא לחשוב על זה. אם בני שטן אלו באמת רצחו בדם קר את כל האנשים החפים מפשע ההם אולי הם עשו אותו הדבר למשפחה האהובה. הו לא! לא! זה לא יכול להיות. אך עדיין, הרעיון הנוראי מתעקש לשוב למוחי. מדוע לא שמעתנו דבר מהם?"
ב-13 במאי 1919, פירטה אולגה את הקשיים שעברו עליה לאחר שהתרגלה לפאר ולהדר של ילדותה בארמון הצאר. "האבנים שלי הלכו לאיבוד יחד עם כל החפצים. מוזר שלא אראה אותם שוב. אני מצטערת על הפנינים, כי הן היו מתנה מאבי".