נשיאה הרביעי של מדינת ישראל, הפרופסור אפרים קציר הלך אמש (שבת) לעולמו בעקבות מחלה ממושכת בביתו שבמכון ויצמן ברחובות. צוותי מד"א איילון הוזעקו לביתו אך מי שקבע את מותו היה רופא משפחה. קציר היה בן 93 במותו. הלווייתו של קציר תצא הערב בשעה 18:00 ממכון וייצמן ותתקיים בבית העלמין ברחובות, שם ייטמן לצד רעייתו.
נשיא המדינה שמעון פרס אמר כי "נשיא המדינה לשעבר, הפרופסור אפרים קציר היה אדם משכמו ומעלה, מדען בעל שם עולמי אשר תרם תרומה יוצאת דופן לביטחון מדינת ישראל. הוא היה גם נשיא אהוב ומקובל וכדרכו צנוע ועמוק". לדברי פרס, "קציר לא נכנע ולא התחשב בבריאותו ועבד ללא הרף למען המדינה כאשר תוצאות עבודתו שזורות במפת הארץ, ברוחה וברמתה. תרומתו של אפרים קציר למדינה היא ענקית וחסרונו יורגש בכל צעד ושעל בתחומים הרגישים ביותר של ישראל. אזכור את אפרים לעולם ועד כאדם נפלא, בעל דעות עצמאיות ובעל מאור פנים לזולתו. יהי זכרו ברוך."
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "ישראל מרכינה את ראשה על מותו של נשיא המדינה הרביעי אפרים קציר. קציר היה מחויב למדינת ישראל בכל מעשיו והיה אחד מפורצי הדרך בתחום המדע ואחד המדענים הראשונים והבולטים במכון ויצמן. קציר תרם גם לביטחון ישראל ויושרו וצניעותו יכולים לשמש מופת".
"כולנו אשמים"
קציר היה חתן פרס ישראל בשנת 1959 בתחום מדעי החיים כשעיקר התמחותו היתה ביו פיזיקה. לאורך חייו זכה בפרסים נוספים ובחברויות כבוד באוניברסיטאות שונות, ביניהם פרס רוטשילד וחברות באקדמיה המלכותית הבריטית.
קציר, שנולד בשם אפרים קצ'לסקי, נולד בקייב שבאוקראינה ועלה לארץ בשנת 1922. בשנות ה-60 שירת קציר כמדען הראשי במשרד הביטחון ובשנת 73 מונה לתפקיד הנשיא מדינת ישראל. בתקופת נשיאותו אירח קציר בירושלים את נשיא מצרים אנואר סאדאת בשנת 1977 לקראת חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים.
קציר נודע גם באמירתו המפורסמת "כולנו אשמים" שנאמרה לאחר מלחמת יום הכיפורים. אמירה זו נתפסה כביקורת מרומזת על התנהלותה של ראש הממשלה דאז גולדה מאיר.
ב-1978 פרש מהנשיאות לאחר תקופת כהונה אחת וחזר לפעילותו המדעית. בשנת 1985 זכה קציר בפרס יפן, שנחשב מקביל לפרס נובל. בשנת 1972 נהרג אחיו של קציר בפיגוע שביצע הטרוריסט היפני קוזו אוקומוטו בנמל התעופה בן גוריון.
(פרסום ראשון: 23:02)