פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוות הבודדים יעזבו את הנגב?

      מנהל מקרקעי ישראל הגיש תביעה לביהמ"ש בדרישה להורות לבעלי החוות לעזוב. "רוצים לתקוע מקל במפעל ההתיישבות הגדול והמצליח"

      הקרב על המשך קיומן של חוות הבודדים בנגב עבר לבית המשפט. בתחילת השבוע, הגיש מנהל מקרקעי ישראל תביעות לבית משפט השלום בבאר שבע נגד בעלי שבע חוות, בדרישה לסלקם מהשטח. ההוראה הגיעה על רקע מה שהוגדר על ידי המנהל כ"הפרה בוטה של החוזה בינם לבין האחראים על קרקעות הציבור".

      בתביעה שהוגשה נגד בני הזוג חנה ואיל יזרעאל, מואשמים השניים בהסגת גבול, בניית מגורים, חנות, חדרי הלנה ועוד. על פי כתב האישום, "הנתבעים המשיכו בתפיסת חזקה שלא כדין בשטח החורג מתחום המוחכר ומשתרע בכללותו על כ-425 דונם, תוך שהציבו במקום קרוואנים למטרת מגורים, מבני משרדים, חוות סוסים ומבנים נוספים".

      עוד נטען בכתב האישום כי "אופן הילוכם של הנתבעים נעשה תוך הסגת גבול ושלילת זכותה של המדינה בשטח הכולל שלא כדין, ובניגוד לדיני התכנון והבניה ודיני המכרזים המסדירים את אופן הקצאתם של מקרקעין". תביעה ברוח דומה הוגשה נגד שישה בעלי חוות נוספים בדרך היין, העוסקים בייצור ענבים, יין, גבינות, ירקות, מרכזי תיירות ונופש יחודיים ועוד.

      הגשת התביעות לבית המשפט, הינה בגדר פרק נוסף, במאבק שמתנהל בין גופי ההתיישבות למנהל מקרקעי ישראל. לטענת המנהל, מחזיקי החוות הפרו במהלך השנים את התנאים שבהם הוקצו להם החוות ועשו בהן שימושים מסחריים ותיירותיים, ולעיתים גם תוך פלישה לשטחים נוספים שלא הוקצו כלל. "תביעות הפינוי הן נדבך חשוב בהתמודדות הרשויות בתופעה של הפרות חוק אלה, והן נועדו גם כדי לאפשר שיווק עתידי של החוות למטרות תיירותיות, בהליך שוויוני של מכרז, במסגרתו יוכלו גם אחרים להתמודד על הזכות לבנות במקום", נאמר בהודעה שפורסמה בעקבות הגשת התביעות.

      הצעד של המנהל הוא "מחטף"

      במועצה האזורית רמת נגב, נדהמו נוכח צעד זה של המנהל והגדירו אותו כ"מחטף", שנעשה זמן קצר לפני שהעניין עלה כהצעת חוק בפני ממשלת ישראל. שמוליק ריפמן, יושב ראש המועצה האזורית רמת נגב, שבתחומה נמצאות רבות מחוות הבודדים, טען כי "שבוע לפני דיון בממשלה על הצעת חוק לפתרון הנושא, ובניגוד להנחיית בג"ץ, הפרקליטות מבצעת מחטף ומגישה כתבי תביעה לפינוי מיידי של חוות בדרך היין בנגב".

      ריפמן הוסיף כי "לא יעלה על הדעת שפקידים יטרפדו מדיניות שנקבעה על ידי ממשלת ישראל וחזרה וקיבלה אישורים כולל בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. צריך לזכור כי המתיישבים הם אנשים פרטיים שסיכנו כל מה שיש להם כדי להפוך את חתיכת המדבר היבשה שקיבלו לגן פורח של חקלאות ותיירות".

      הצעת חוק שהגיש בעניין חבר הכנסת ישראל חסון (קדימה), נועדה להסדיר את התיישבות הבודדים ומניעת התערבות של פקידי מנהל שונים. ברמת נגב טענו אתמול שהגשת התביעות נעשתה בניגוד להנחיית בית המשפט הגבוה לצדק בעניין. לדברם, "סוגיית מעמדן התכנוני והקנייני של חוות דרך היין נבדקת ע"י בג"ץ בעתירה שהגישו החוות נגד הפרקליטות".

      הפרקליטות ביקשה למשוך זמן להגשת תשובתה בנושא לבג"ץ, וזה אישר את הבקשה תוך הנחייה ש"לא ינקטו צעדים בלתי הפיכים במהלך התקופה". לטענת המתיישבים, הגשת התביעות היא הפרה של ההנחיה מצידה של ערכאת השיפוט העליונה. אייל יזרעאל, שנתבע על ידי המנהל להסתלק מהשטח, הביע תמיהה על צעד זה של רשויות אכיפת החוק ואמר כי "הפרקליטות פועלת כגנב בלילה, ביודעה שאין לה תמיכה ציבורית. רגע לפני שהנושא נפתר, היא באה לתקוע מקל במפעל ההתיישבות הגדול והמצליח ביותר שקם בנגב בשנים האחרונות".