מני מזוז, אל תגרש אותי מהבית

שלום רב,

קיבלתי בביתי את המסמך שאתם חתומים עליו, בו הודעתם לי כי אני עבריין. פורע חוק שפלש לשטח לא לו, בניגוד לחוק ועוד מילים כגון "...עליך לסלק ידך משטח ההרשאה...פינוי המיטלטלין והמחוברים...הריסת....".

אני לא מכיר אתכם. מעולם לא טרחתם לבוא לביתי. אפילו את כתב התביעה שלחתם עם פקחים זוטרים וגם זאת לא לפני ששלחתם אותו לתקשורת.

מאחר שאתם לא מכירים אותי הרשו לי, להציג את עצמי ואת בני ביתי. שמי יוני, יש לי חמישה ילדים. שמו של אחד מהם הוא מור. הוא בן 3 ויש לו גידול במוח. הוא עובר טיפולים וכבר נותח מספר פעמים במטרה להציל את חייו. הוא סובל מבעיית ראיה ובעיות פיזיולוגיות קשות. אולי אתה לא יודע, אבל במכתב ששלחתם אלינו השבוע אתם בעצם גוזר על מור גזר דין מוות. כן, ממש כך.

אתה פסקת שאני וכל בני ביתי צריכים להתפנות בתוך 30 יום וללכת מהמקום אותו אנו מטפחים כבר שנים, בו מושקעים כל חסכונותינו וזמננו וכל זאת תחת אישורי מדינה ובעידודה. רק היום, לאחר שנים של זיעה שהפכה פיסת מדבר חרבה לגן פורח, רק היום נזכרתם ששכחתם להגיד לנו מתישהו בדרך שאנחנו צרכים לעבור מכרז. והיום כדי לעשות זאת אנחנו צריכים להרוס במו ידינו את מה שבנינו בעידוד המדינה. ואז, אם יישאר לנו כסף, אולי נוכל לזכות שוב באדמה החרוכה שאתם מבקשים שנשאיר אחרינו ונבנה הכל מחדש. "להשיב את המצב לקדמותו", אתם קוראים לזה בלשון משפטית.

בלשון בני אדם, קוראים לזה להחריב, ולפנות, ולזרוק לרחוב משפחה שחשבה שהיא תורמת למדינה ורק עם קבלת מכתבכם גילתה שבעצם היא פושעת. וכן, זהו גזר דין מוות למור. כבר היום, במקום להיות עם הילד, להשגיח עליו, לטפל בו ובמקביל לדאוג ליבולי החווה, אני צריך להיפגש עם עורכי דין, במקום לחיות את חיינו בשקט אני נמצא בלחץ מתמיד, בפחד וחשש מה יקרה לי, למשפחתי ולמור.

במקום להשקיע כל גרוש שאנחנו מגרדים מאדמת המדבר בטיפולים, תרופות וניתוחים כדי לרפא את מור, אני צריך להשחית את כספי על הליכים משפטיים. ואתם, במקום להביט פנימה לתוך המערכת, שכנראה טעתה בהתנהלות מולנו ולקחת אחריות, אתם מבקשים רק להחריב את ביתי ולהחזיר את גן העדן שבנינו במו ידנו לאדמת מדבר חרבה.

אני מבטיח לכם שאעשה הכל כדי שלא נצטרך "להשיב את המצב לקדמותו", אלא להמשיך ולהפריח את השממה ולהבטיח כר גידול פורה ובטוח גם לדורות ההמשך. צר לי שכך בחרתם לפעול. אני רואה בכם מהיום אחראים לגורלי, לגורל משפחתי ובעיקר לגורלו של מור.

בברכת חג שבועות שמח

יוני שריר
חוות אורליה
דרך היין בנגב