החיים לימדו אותי שהדברים הכי יפים קורים לך כשאתה הכי פחות מוכן לכך. בעבר, הייתי יושב שעות אל מול החלון של בית הורי מביט החוצה לגינה, למקרה אולי אראה את הציפור היפה והחמקמקה הזו צופית - ואצליח לצלם אותה סוף סוף. לצערי הצופית ניצחה אותי בכל הסיבובים וסירבה להפקיר את גופה הקטן והצבעוני למצלמה.
יום אחד כששוטטתי בשדות סמוך לישוב חבצלת השרון, הנמצא צפונית לנתניה, שמעתי קול ציוץ מוכר מבין הענפים, ושם ישבה לה צופית ססגונית ויפה כמו תכשיט, עם צבעים שרק הטבע יכול לייצר. אני כמובן מצויד עם המצלמה כמו חייל בשדה הקרב עם הרובה שלו. קפצתי על המציאה והתחלתי לצלם את הציפור מכל כוון אפשרי, מנסה לממש את ההזדמנות הנדירה שנפלה בחיקי, אותה אני חולק איתכם.
הצופית היא ציפור שיר. כמו אצל עופות רבים אחרים, גם כאן הזכר הוא הצבעוני והמפואר יותר (כפי שאפשר לראות בתמונות), ואילו הנקבה מסתפקת בצבעי הסוואה זית ואפור. תוכלו לראות אותם בכל חלקי הארץ, בכל עונות השנה.
