ללמוד בין טווסים

ספטמבר 2006 לא זכור כתאריך משמעותי עבור רובינו, שום תהליך גדול או שינוי מהפכני לא נרשם, ההתחממות ממשיכה וטרם נוצר שלום עולמי. אבל עבור עשרה הורים מקיבוץ רבדים, לתאריך הזה יש משמעות אדירה. זה היה התאריך בו התחילו לנוע גלגלי השינוי מבחינתם, חופש הבחירה במלוא מובן המילה - הם בחרו להקים את "גוונים", מוסד חינוכי חלופי למשרד החינוך. מקום בו הילדים ייהנו מתכנים שההורים לא רק מאשרים, אלא בחרו עבורם בקפידה. "מדובר בהגשמת חלום, רעיון שהפך למציאות כעבור שנתיים, בספטמבר 2008 שיצאנו לדרך" אומרת קרן בן יאיר אילן, מנהלת בית הספר אחת מהאימהות ונשות הצוות.

כחלק מעבודת ההכנה שערכה שנתיים, נפגשה קבוצת ההורים העומדת מאחורי "גוונים" עם קבוצות הורים דומות, במיתר, במודיעין, קליל, ועוד, קיבלה ליווי מקצועי וניסחה לעצמה אני מאמין המקובל על כל יושביה. למשל? שלא לומדים רק בחדר הכיתה מול ספרים אלא גם בארגז החול ובמגרש הכדורגל, על מנת לפגוש את הילדים במקומות החוזק שלהם.

משרד החינוך נתן את בירכתו?

"בית הספר לא מוכר כרגע על ידי משרד החינוך. להבדיל מקבוצות הורים אחרות החלטנו לצאת לדרך ללא הכרה ובמקביל להשיג הכרה. כל ההורים זומנו למועצה על מנת שיוסבר להם בדיוק היכן ילדיהם. תלוי נגדנו צו סגירה, ברור שאנחנו עוברים על חוק חינוך חובה, אבל מבחינתנו אנחנו ההורים יודעים שהילדים שלנו במסגרת".

ומה המסגרת כוללת?

"קודם כל, המיקום מדהים, אנחנו יושבים בפינת החי של הקיבוץ, המרחב תואם את השקפת בית הספר - פתוח, דיאלוגי, ללמוד בין טווסים... מעבר לכך, למרות שאנחנו דינמיים, הילדים באים לסדר ידוע מראש כמו: מפגש בוקר שיתופי, סדנת פרוק והרכבה, מיון חומרים למיחזור, האכלת בעלי חיים, ועוד. הרבה מהילדים באים עם מודעות מפותחת, רבדים בכלל הוא מקום עם מודעות סביבתית - אין שקיות במכולת, אוספים אשפה ועוד. ב"גוונים" יש לנו גינה אורגנית, הילדים מפרידים אשפה, במרכז היצירה לא מוצאים פונפונים ומנקי מיקטרות קנויים, הכל על טהרת החומרים הממוחזרים וכל רוח בית הספר היא להשיב לסביבה". בנוסף להפקדה הסביבתית, מוסיפה אילן, כי "הכוונה לשמר את החוויה של בית, כול דבר מעולמם מקבל מקום, גם אם המורה תכנן לדבר על משהו אחר. מנסים שיהיה כיפי ומשחקי. כל אחד בוחר במה הוא רוצה להשתתף יש מוזיקה, יש דרמה, ספורט, חובת קרוא וכתוב וחשבון בסיסי".

בספטמבר 2008, כאמור, נפתחה שנת הלימודים הראשונה עם ילדים מגן חובה עד כיתה א'. "מבחינתנו נהיה בית ספר צומח, נגדל עד התיכון" אומרת בן יאיר- אילן "בשלב ראשון חושבים עד ו'. השאיפה היא ש"גוונים" תהיה אבן שואבת לאזור, לאפשר להורים לפגוש משהו קצת אחר".

כמה ילדים יש כרגע?

"כרגע יש 13 ילדים. התחלנו 18 ויש מסננת טבעית במסגרות אלטרנטיביות, מה שעוזר להגיע לדיוק. זה לא מתאים לכולם".

במילים אחרות...

"זה לא מקום לשים את הילד בבוקר ואת הצ'ק בסוף החודש. זו שיטת חינוך פתוחה וניסויית, הילד עובר יותר הכרות עם עצמו, מיומנות למידה ולאו ודווקא הספקים וצבירת ידע.". כשבן יאיר- אילן אומרת שזהו לא מקום בו ההורה משאיר את הילד בבוקר והולך, זו בהחלט בלשון המעטה. ב"גוונים" מעורבות ההורים באה לידי ביטוי בצביעת בית הספר, שרותי גינון, ועד העברת שיעורים. "יש לנו מורך מוסמך, אבל גם ההורים מידי שישי מעבירים שיעור של ארבע שעות" היא מתארת " אנחנו ההורים תפרנו כריות, שתלנו גינה, עמותת ההורים נפגשת באופן שוטף, ההורים אחראים על האחזקה, כולל ניקיון וגינון".

ומה עם שיעורי בית?

"יש שיעורי בית, אתגריים, גם להורים - להביא תמונות של בתים מהעולם, לשוחח עם ההורים על הבית בו נולדת, ולפעמים יש שיעורים יותר רגילים של "מעמוד 17 בחוברת".
רגע לפני שבן יאיר אילן ניגשת להכין את שיעורי הבית, חשוב לה להדגיש את האני מאמין החינוכי שלאורו "גוונים" עובד. "זה לא גחמה", היא מדגישה, "יש תוכנית לימודים, ליווי פדגוגי, הקניית קרוא וכתוב, זה לא מתנ"ס. הילדים מגיבים לזה עם הרבה בדיקה והרבה אהבה, לא קל להיות חלוצים ומקימים, אבל לאט לאט הורים מבינים שהם יכולים לנסח לעצמם אלטרנטיבה".