בג"ץ קיבל היום (שלישי) את עתירתה של "התנועה ליהדות מתקדמת" והורה למדינה לממן גם מכוני גיור קונסרבטיבים ורפורמים. שופטי בג"ץ קבעו כי על המדינה להשוות את המימון שניתן למכוני הגיור הקונסרבטיבים והרפורמים לזה שניתן למכונים אורתודוקסים. העתירה הוגשה בעקבות מדיניות משרד הקליטה, לפיה יועבר תקציב רק למוסדות גיור אורתודוקסים. ה"תנועה ליהדות מתקדמת" טענה בעתירה כי מדיניות התקצוב של משרד הקליטה מפלה את הזרמים הלא אורתודוקסים ועל כן היא אינה חוקתית.
המדינה מצדה, הצדיקה את מדיניותה שלא לתקצב מכוני גיור שאינם אורתודוקסים וטענה כי קיימים "הבדלים הרלוונטיים לשאלת התקצוב" בין מכוני הגיור מהזרמים השונים. בין השאר, טענה המדינה כי גיור אורתודוקסי מוכר על ידי כל חלקי העם להבדיל מגיור רפורמי וקונסרבטיבי. נציגי הפרקליטות הוסיפו עוד כי ישנן השלכות שונות, הן מבחינה משפטית, על גיור שאינו גיור אורתודוקסי, בעיקר מבחינת דיני המעמד האישי.
כאמור, שופטי העליון קיבלו את העתירה והורו למשרד הקליטה להעניק ל"תנועה ליהדות מתקדמת" בישראל ולשאר המכונים הפרטיים העוסקים בהכנה לגיור רפורמי או קונסרבטיבי תמיכה תקציבית עבור השנים 2006-2009. כמו כן, הורה בג"ץ למדינה להתקין מבחני תמיכה שיאפשרו לכל זרמי היהדות המכינים לגיור לקבל תמיכה תקציבית.
"המדיניות מפרה את חופש הדת"
"במובנים מסוימים, נראה כי המדינה מבקשת בטיעונה זה לשוב ולהעלות טיעונים שונים שהוצגו על ידה בעבר, ואשר נדחו בפסיקתו של בית משפט זה", כתבה נשיאת ביהמ"ש העליון דורית ביניש, בהחלטה והוסיפה כי מבחני התמיכה שנקבעו "אינם עולים בקנה אחד עם עקרון חופש הדת והפלורליזם". השופטת מרים נאור הדגישה כי המדינה אינה חייבת לתמוך במכונים הפרטיים אך כל עוד היא עושה כן, אין היא יכולה לתת עדיפות לגיור כזה או אחר.
בשנת 1997 מינה ראש הממשלה ועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל. בעקבות דו"ח הועדה ובהתאם להחלטת ממשלה, הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות אשר על הנהלתו וצוותו נמנים מורים משלושת זרמי היהדות האורתודוקסי, הרפורמי והקונסרבטיבי.
לצד המכון המשותף, פועלות בישראל עמותות נוספות המכינות לקראת גיור במכונים פרטיים. העמותות הפרטיות המופעלות על ידי הזרם האורתודוקסי ולפי המבחנים שגובשו במשרד לקליטת עלייה, זוכות משנת 2005, לתמיכה תקציבית מהמדינה. העמותות הפרטיות המופעלות על ידי הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי אינן זוכות לתמיכה תקציבית, ועל כך הוגשה העתירה.