הגרמנים גאים לשכוח את עברם הנאצי

לאחר שישה עשורים של כפרה על פשעי הנאצים, הגרמנים מגלים עתה תחושה מחודשת של פטריוטיזם ואינם מתביישים להניף את הדגל ולשיר את ההימנון הלאומי. הם מעיזים, בנוסף, לדון בהשבת מדליית הגבורה – צעד שלא היה עולה על הדעת לפני כעשור במדינה שדחתה את המיליטריזם והפכה לשוחרת שלום אדוקה.

הביטחון הלאומי המחודש, המתבטא גם במעורבות גדולה יותר בסוגיות חוץ, משתקף השנה יותר מתמיד בעוד גרמניה מתכוננת לציין 60 שנים לדמוקרטיה ו-20 שנים לנפילת חומת ברלין. "הנשמה הגרמנית, פגועה ובלתי מוערכת נרפאה בסך הכול", אמר יוג'ין באס, פרופסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת הוהנהיים. "אנו עדים לתהליך של נורמליזיציה", הוסיף.

באס שימש כיועץ במחקר שנערך באחרונה לגבי הזהות הגרמנית, שפורסם לקראת חגיגות 60 שנה לחוקה. מהמחקר, לו אחראית קרן הזהות בדיסלדורף, עולה כי מספר הגרמנים שאמרו כי הם גאים בזהותם הלאומית עלה פי שניים לעומת לפני שמונה שנים. 73% מהם סבורים כי עליהם להפגין ביטחון גדול יותר בהיותם גרמנים.

ניהול מוצלח של דמוקרטיה וכלכלה לימדו את תושבי מערב ומזרח גרמניה כי הם זכאים לחוש רגשות אחרים מלבד בושה כלפי העבר, אמר באס. עדות נוספת לגאווה הלאומית המחודשת ניתן היה לראות במונדיאל 2006 שנערך בגרמניה, כשמיליוני אנשים צבעו פניהם בצבעי הדגל, לבשו כובעים בצבעי זהב, אדום ושחור ושרו את ההימנון.

הרגשת נינוחות לגבי העבר וההווה בגרמניה, מאפיינת בעיקר את הדורות הצעירים. "איני מתבייש בהיותי גרמני. אולי הורי וסבי התביישו מאחר שהיו קרובים לעידן השלטון הנאצי", אמרה נינה קראוס בת 14. "בעבורי, גרמניה מסמלת מקום נוח בו יש לי הזדמנות לעתיד טוב יותר", הוסיפה.

המוזיאון להיסטוריה הגרמנית בברלין החל להציג תערוכה קבועה רק לפני שלוש שנים. התערוכה מתחילה במאה התשיעית לספירה, כשהשבטים הגרמניים הביסו את הרומאים. התערוכה כוללת גם גלובוס ממשרדו של היטלר וחלק מחומת ברלין. המוצג הפופולרי ביותר בתערוכה הוא מפה משתנה של אירופה, המראה כיצד צצו ונעלמו גבולות במהלך 2,000 השנים האחרונות. למוזיאון מגיעים בכל חודש 50 אלף מבקרים.

לדברי מנהל המוזיאון האנס אוטומאייר, לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם השניה, פשטה תחושה קולקטיבית של בושה בקרב העם לאור חשיפת מלוא הזוועות של השלטון הנאצי. נשיא מערב גרמניה לשעבר גוסטב היינמאן סיכם את חוסר היכולת של הגרמנים לחוש קשר רגשי למדינה: "איני אוהב את המדינה. אני אוהב את אשתי", אמר.

אך לפי היסטוריונים, באחרונה החלו הגרמנים לשנות את תחושותיהם כלפי העבר. "ההיסטוריה היתה נטל. היא נסובה אך ורק סביב 12 שנות השלטון הנאצי. כיום יש הבנה רחבה יותר", אמר אוטומאייר. חנויות הספרים מלאו בשנים האחרונות בספרי היסטוריה מתקופות שונות של המדינה, לרבות ימי הביניים והאימפריה הפרוסית, דבר המאפשר לעם הגרמני לקבל השקפה מאוזנת יותר על ההיסטוריה.

מחויבותה של גרמניה לאירופה השתנתה אף היא עם השנים. לאחר 1945, הפוליטיקאים הגרמנים אימצו את רעיון האיחוד האירופי כדרך לבסס את המערכת הפוליטית החדשה במדינה, אך למעשה נאלצו לקבל בשתיקה את הסנקציות שהוטלו על מערב גרמניה כחלק מהסכם הכניעה. התמיכה הציבורית באיחוד האירופי גבוהה גם היום, אך גם הפוליטיקאים מגבירים מעורבותם ואינם מוכנים "להיכנע" יותר. לדוגמה, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ממשיכה לתמוך במגזר המכוניות הכושל, למרות המשבר הכלכלי. אופל, החטיבה הגרמנית של ג'נרל מוטורס, עומדת למכירה אך הממשלה הגרמנית מסרבת לתת לה להימכר לכל המרבה המחיר. על הקונה להבטיח שמפעלי הייצור במדינה ימשיכו לפעול ושעובדים לא יאבדו משרותיהם.

מרקל ספגה, בנוסף, ביקורת קשה מבית על ניהול המשבר הכלכלי. למרות האישומים כי היא מהססת לפעול ומעדיפה "לחכות ולראות". מרקל החליטה לבסוף להקצות 80 מיליארד יורו לחבילת תמריצים לאומית אך לא לפני ששקלה היטב את צעדיה. שר האוצר הגרמני פיר סטיינברוק עורר את זעמן של המדינות השכנות כשמתח ביקורת חריפה על ניהול המערכות הבנקאיות של שווייץ ולוקסמבורג.

אך גם דמוקרטיה יציבה וכלכלה משגשגת, על פי רוב, אין משמעותם שהעידן הנאצי נשכח מהלבבות. "הצעירים מוקסמים מהתקופה מאחר שהיא מציבה שאלה של רוע קיומי", אמר אוטומאייר. מדי שבוע, רשתות הטלוויזיה הגרמניות משדרות תוכניות תיעודיות על משטרו של היטלר והרייך השלישי והתערוכה על התקופה המוצגת במוזיאון להיסטוריה הגרמנית היא המקיפה ביותר.

סוגיה נוספת המחזקת את הגאווה הלאומית, אך מתקשרת לרגשות השנאה מתקופת העידן הנאצי היא בעיית המהגרים במדינה. התחזקות והתגברות קהילות המהגרים בגרמניה, לדוגמה הקהילה הטורקית, עוזרת לחזק את תחושת הזהות הלאומית בקרב הגרמנים, החוששים לאבד את תרבותם. תחושה זו עלולה להיות מתורגמת לעיתים למעשי אלימות.

באפריל פרסמה ממשלת גרמניה נתונים חדשים מהם עולה כי קיימת עליה של 16% בפשיעה הניאו נאצית בגרמניה. מספר הפשעים של הימין הקיצוני עלה ל-20,422, כולל עליה של 5.6% (1,113) בפשיעה האלימה, הכוללת, בין היתר, שני מקרי רצח. פשעי הימין הקיצוני מהווים שני שלישים מהפשיעה ה"פוליטית" במדינה בשנה שעברה, שהגיעו לסך של 31,801, עליה של 11.4% לרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2001. שר הפנים הגרמני וולפגאנג שוייבלה אמר כי העליה בפשיעה המונעת משיקולים פוליטיים מדאיגה והתחייב כי הממשלה בברלין תנקוט בכל הצעדים הדרושים נגד הקיצוניות, הגזענות וחוסר הסובלנות".

לפי מחקר קרן הזהות, הגרמנים אוהבים לראות עצמם חלק מאומה של משוררים ופילוסופים כדוגמת גתה ושילר. "הקהילה הטורקית עוזרת לחזק את הגאווה הלאומית בקרב הגרמנים", אמר קינן קולאט, ראש ארגון האיחוד הטורקי-איסלמי. "אם גרמניה של היום היא כה בטוחה בעצמה, היא יכולה להרשות לעצמה גישה פתוחה וסובלנית יותר. אני מקווה שהגאווה המחודשת בקרב הגרמנים תוביל לפתיחות גדולה יותר כלפי תרבויות שונות", הוסיף.