פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "נחלי ישראל הם מערכת לסילוק שפכים"

      עמותת צלול הגישה היום דו"ח חמור על מצב הנחלים בישראל והשיקה במקביל קמפיין במטרה להוציא את הציבור מהאדישות

      הרשויות המקומיות בישראל גובות מהציבור כספים לשיקום נחלים, אך בפועל מפנות את המשאבים לצרכים אחרים, כך חושף היום דו"ח של עמותת "צלול". בדו"ח נכתב כי "הרשויות המקומיות חוסכות כל שנה 48-74 מיליון שקל בממוצע בגין אי טיפול או טיפול חלקי בביוב והזרמתו לנחלים". במקביל לדו"ח, העמותה השיקה היום (שני) גם את הקמפיין החדש והשאפתני "מחזירים חיים לנחלים", באמצעותו היא מקווה לגייס את הציבור למאבק על ניקיון נחלי ישראל, המזוהמים כולם.

      על פי הדו"ח, במהלך 60 השנים האחרונות זוהמו כל הנחלים בארץ, וזאת בחסות הרשויות המקומיות ומפאת חוסר מודעות של הציבור. החלטת הממשלה משנת 2000 להשיב מים שפירים לנחלים נדחית שוב ושוב, וזאת בטענה כי הבצורת לא מאפשרת זאת.

      במסיבת העיתונאים שנערכה היום אמרו נציגי העמותה כי המחסור במים אינו תירוץ להמשך הזנחת הנחלים, שכן ישנם פתרונות טכנולוגים רבים וזמינים. ראש עמותת 'צלול', עו"ד יריב אברמוביץ, הוסיף ואמר כי "אחת המטרות העיקריות שיש לשאוף אליהן היא השבת מים לנחלים בהתאם להתקדמות ההתפלה".

      שנים של הזנחה מצד ממשלות ישראל

      הגורמים העיקריים לזיהום הנחלים בישראל הם שפכים (פסולת תעשייתית וביוב, כ-185 מיליון מ"ק בשנה), פלט בריכות דגים (הכולל חנקן, זרחן, הפרשות דגים ועוד), שפכי בית בד (89 במספר, נעדרי מערכות טיפול בשפכים, המחלחלים גם למי התהום), וכמובן - כשל האכיפה. לטענת העמותה, כל הנחלים משמשים כיום כמובילי שפכים בשירות התעשייה, שלקחה בעלות על נחלים והיובלים - על הטבע.

      בעמותה מקווים לפקוח את עיני הציבור להתנהלות הרשויות השונות שהובילה למצב. על פי הדו"ח, ממשלות ישראל לדורותיהן הן שאחראיות על הכשל רב השנים. עוד נכתב: "תפיסת עולם זו, המעדיפה את האינטרס של המזהמים על פני האינטרס הציבורי והאינטרס של הטבע הביאה לניצול המים, למות החי והצומח, לשלילת הנחלים מהציבור להפרטת הנחלים על ידי המזהמים ולהפיכתם לחצר אחורית זנוחה ומנוכרת".

      אברמוביץ' מתייחס גם למים המוחזרים לחקלאות ובהעדפה הברורה של רשות המים לחקלאים: "כל הדיונים וההחלטות המתקבלות ברשות המים עוסקים באינטרס החקלאי, ואף לא פעם אחת היה דיון על צרכי הטבע". לדבריו, למרות שישראל עושה עבודה טובה בהשבת מים מותפלים לחקלאות, עדיין קיים אבדן גדול של מים, שיכלו לשמש לשיקום הנחלים.

      כמו תמיד, החלשים נפגעים

      מעבר לביקורת הקשה, מציעה עמותת צלול פתרונות שונים, שהוצבו כיעדים שלהם בקמפיין הקרוב. לטענתם, השכבות החלשות נפגעות במיוחד מהמצב הנוכחי, ולכן העלאת מודעות הציבור והנעתו לפעולה היא יעד עיקרי: "המתגוררים בסביבת הנחל זכאים לכך שבאזור מגוריהם לא יזרום נחל המשמש לתעלה לפינוי שפכים, אלא נחל חי המשמש לצרכי נופש ופנאי". עם זאת, מדגישים בעמותה כי "הכוונה היא לא למדשאות, ספסלים ומתקני שעשועים, אלא רק לזכותם של האנשים למים נקיים".

      יעדים נוספים שצוינו בדו"ח הם מינוי נציג ארגוני הסביבה במועצת רשות המים, על מנת למנוע הטיית החלטות לטובת המגזר החקלאי; ביטול ההחלטה לדחות את הקצאת המים לנחלים והקצאת מים בהתאם להתקדמות ההתפלה; הפסקת זרימת שפכי בריכות גדים ובתי בד לנחלים; הגברת האכיפה כנגד מזהמי נחלים ומקורות מים ויישום מדיניות של ניהול משאבי הנחל ברמת אגן הניקוז. להערכת העמותה, יידרשו בין שלוש לחמש שנים כדי לעמוד ביעדים הללו.