אונג סאן סו צ'י, שהפכה לאחת מהאסירות הפוליטיות המפורסמות בעולם, היא סמל למאבק לדמוקרטיה במיאנמר. למרות נחישות הברזל שלה מול הגנרלים בצמרת השלטון, מיאנמר (בורמה לשעבר) לא התקרבה אפילו במקצת לדמוקרטיה לאחר 47 שנים של משטר צבאי אכזרי.
סו צ'י, בת ה-63, מנהיגת האופוזיציה במיאנמר אמורה לעמוד היום (שני) לדין על כך שהפרה לכאורה את מעצר הבית בו היא שוהה זה 13 שנים. סאן סו צ'י, כלת פרס נובל לשלום, היא מנהיגת המפלגה הדמוקרטית (NLD) המתנגדת לשלטון הצבאי השולט במדינה מאז 1962. סו צ'י נעצרה לראשונה ב-1989 לאחר שקיימה הפגנות מחאה נגד השלטון הצבאי במדינה. במעצר הבית שבו היא נמצאת, היא אינה רשאית לארח אורחים למעט רופאה, שוטרים מונעים את הכניסה לביתה שנמצא בסמוך לאגם, וכן השחייה באגם עצמו אסורה.
הפעם האחרונה בה נערכו בחירות כלליות דמוקרטיות במיאנמר היתה ב-1990, אז זכתה המפלגה הלאומית לדמוקרטיה בראשות אונג סאן סו צ'י. החונטה הצבאית התעלמה מהתוצאות. גם לסנקציות שונות שהטיל המערב כמעט ולא היתה כל השפעה על הצבא. ביולי האחרון, נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש חתם על חוק האוסר יבוא אבני חן ממיאנמר והאריך תוקפן של סנקציות אחרות שהוטלו על החונטה הצבאית השולטת במדינה במטרה להפעיל לחץ על מנהיגיה ליישם רפורמות דמוקרטיות. החוק "אסרו את יבוא הג'ייד הבורמזי" נכתב לאחר שהמשטר הצבאי במדינה דיכא ביד קשה קריאות פרו-דמוקרטיות בספטמבר. במהלך אותם עימותים, נהרגו 31 בני אדם.
משטר אכזרי ומדכא
ראיה מזעזעת לקשיחות המשטר כלפי תושביו התגלתה לעולם במאי האחרון, כשציקלון קטלני פקד את חופי מיאנמר. ציקלון "נארגיס", אסון הטבע הקטלני ביותר מאז הצונאמי ב- 2004, גבה את חייהם של 134 אלף בני אדם והותיר 2.4 מיליון אנשים חסרי כל. למרות שהיה בידי החונטה השלטת מידע מוקדם על הסופה, אזרחי המדינה לא קיבלו כל התרעה. יתרה מכך, סירבה החונטה הצבאית לאפשר לצבא האמריקאי לסייע בחלוקת הציוד לאזורים הנפגעים מחשש שסיוע בינלאומי יפגע בשלטון שלה.
ראיה לציניות של המשטר במיאנמר ניתן לראות בהחלטת החונטה לערוך משאל עם לחוקה חדשה במדינה בחודש מאי, אותו חודש בו אירע אסון הציקלון. בתגובה לביקורת הבינלאומית, "הסכימו" השלטונות בבירה יאנגון לדחות בשבועיים את משאל העם באזורים שנפגעו בסופה, אך לא לוותר עליו לחלוטין.
השלטונות במיאנמר ניסחו את טיוטת החוקה החדשה כחלק מ"מפת הדרכים לדמוקרטיה", עליה הם התחייבו בפני הקהילה הבינלאומית. עם זאת, פרשנים מעריכים כי ניסוחה החדש של החוקה נועד לחזק את החונטה הצבאית השולטת במדינה. בין היתר החוקה החדשה מבטיחה רוב בפרלמנט לנציגי החונטה הצבאית השולטת. כמו כן, החוקה החדשה מונעת ממועמדת האופוזיציה, אונג סן סו צ'י, להתמודד בבחירות במדינה בטענה כי היא הייתה נשואה לאזרח זר.
תחת החוקה החדשה, 25% מהמושבים בשני בתי הפרלמנט יובטחו לצבא, כך שכל שינוי עתידי בחוקה לא יתאפשר ללא תמיכתו. בלית ברירה, 99%, או 22.5 מיליון מתושבי מיאנמר הגיעו להצביע במשאל.
שקרי השלטון
החונטה הצבאית מבטיחה בחירות חופשיות בשנה הבאה כחלק מאותה "מפת הדרכים לדמוקרטיה". לפי פרשנים, המפקד העליון הגנרל תאן שווי אינו מוכן לתת לאויבתו הפוליטית להוות מכשול כלשהו בבחירות, סיבה אפשרית שעמדה מאחורי ההחלטה להעמידה לפתע לדין. "המשפט נסוב סביב הצורך להשתיק קולות מתנגדים לקראת הבחירות המלאכותיות בשנה הבאה", אמרה זויה פאן מארגון "הקמפיין של בורמה UK". "המשפט חושף את השקר שאותם גנרלים סיפרו במשך שנים - שהבחירות יביאו שינוי", הוסיפה.
מיאנמר, מדינה עשירת המשאבים (נפט, מחצבים ויצוא חקלאי משגשג) הגובלת במדינות תאילנד, לאוס, הודו, סין ובנגלדש, הפכה למדינה ריבונית ב-1948 ואף הצטרפה כחברה באו"ם. עם זה, בעקבות הפיכה צבאית ב-1962 בהובלת הגנרל ני וין הפכה המדינה לדיקטטורה הנשלטת ביד קשה. השם "בורמה" הוחלף ל"מיאנמר" ב-1989. רוב מדינות העולם הכירו בשינוי, למעט כמה מדינות בהן ארה"ב ובריטניה שסירבו להכיר בשם החדש של המדינה כצעד מחאה נגד השלטון.
סאן סו צ'י, הידועה בקרב העם כ"ליידי", אהודה על ידי מיליוני אזרחי המדינה. היא עומדת בסירובה להשלים עם השלטון הצבאי למרות ההתנכלות המתמשכת לה. "בעבורי, חופש אמיתי הוא החופש לא לפחד. אם לא חיית חופשי מפחד, לא חיית חיים של כבוד", אמרה סאן סו צ'י בעבר. מאז זכתה מפלגתה בבחירות ב- 1990, התנכל המשטר לה ולחברי המפלגה. הם נעצרו, הוטרדו והופחדו בדרכים שונות.
סאן סו צ'י נולדה ביאנגון, בעבר ראנגון, ב-19 ביוני 1945. הוא גדלה במיאנמר ובהודו, בה כיהנה אמה כשגרירה ולמדה באוניברסיטה היוקרתית בבריטניה "אוקספורד". אביה היה הגנרל אונג סאן, גיבור לאומי שהוביל את המדינה לעצמאות מהשלטון הבריטי עד שנרצח ב-1947. היא נישאה ב-1972 למייקל אריס, אותו פגשה באוניברסיטה, וילדה שני בנים. את מרבית חייה בילתה סאן סו צ'י בחו"ל, לפני ששבה לבית משפחתה ביאנגון ב-1988 לטפל באמה החולה. התנגדותה למשטר הצבאי הלכה וגברה עד שב-26 באוגוסט באותה שנה, נשאה סאן סו צ'י את נאומה הראשון בפני המוני מפגינים ביאנגון.
הקהל שצפה בסאן סו צ'י בפעם הראשונה במהלך נאומה, נדהם מהדימיון הרב שלה לאביה המנוח. "בתור בתו של אבי, לא יכולתי להישאר אדישה לכל המתרחש", אמרה באותו מעמד. "המשבר הלאומי הוא המאבק השני של המדינה לעצמאות", הוסיפה. החונטה הצבאית סיכלה באכזריות את גל ההתקוממות הדמוקרטי באותה שנה. אלפי בני אדם נהרגו או נכלאו. ב-1989 הפרה סאן סו צ'י טאבו לאומי כשמתחה ביקורת על הדיקטטור ני וין. היא הושמה מיד תחת מעצר בית.
מקום של כבוד בהיסטוריה
סאן סו צ'י סירבה לעזוב את מיאנמר מחשש שהרשויות לא יתנו לה להיכנס פעם נוספת. כשבעלה מת ב-1999, היא דחתה את הצעת החונטה לעזוב את המדינה כדי לנכוח בהלווייתו שנערכה בבריטניה. יתרה מכך, היא המשיכה בפעילותה הפוליטית ומשכה אחריה קהל עצום של תומכים.
ב-30 במאי 2003, שיירתה הותקפה על ידי בריונים שנשלחו בהוראת הממשלה. מאות מתומכי מפלגתה נהרגו במתקפה. למעשה, מאז גל ההתקוממות השני בספטמבר 2003, בילתה סאן סו צ'י במעצר בית. מעצר הבית הרשמי אמור להסתיים ב-27 במאי. רבים במדינה צפו שהגנרלים ימצאו סיבה כלשהי להמשיך ולהחזיק בה. "המשטר צריך לשמור על עירנות. בכל פעם שסאן סו צ'י שוחררה בעבר, היא מיד שבה לפעילותה למען זכויות אדם", הסביר דקר טונקין, השגריר הבריטי לשעבר בתאילנד. "הם כנראה החליטו שהגיע הזמן לעצור מבעדה", הוסיף.
מאבקה של סאן סו צ'י למען מדינה דמוקרטית הושווה פעמים רבות למאבקו של לוחם החופש המפורסם בעולם נלסון מנדלה ולמאבקו של אבי האומה ההודית מהטמה גנדי. סאן סו צ'י עצמה אמרה בראיון מ-2002 כי אין לדעת מתי יסתיים מאבקה. "אני חושבת שזה יהיה טיפשי מצד מישהו להעריך מתי בדיוק בורמה תהפוך לדמוקרטיה. מוקדם ככל האפשר, אני מקווה".