לבקש גט מהמדינה

שר המשפטים החדש יעקב נאמן וראש הממשלה בנימין נתניהו, כנראה לא יודעים חשבון. זו המסקנה לאור פרסומה של הצעת החוק החדשה שאותה מקדם נאמן, כתשורה לש"ס ובהתאם להבטחה שנתן נתניהו למפלגה תמורת ישיבתה בקואליציה שלו, ולפיה סמכויות בתי הדין הרבניים יורחבו גם לנושאים אזרחיים. המסקנה מתבקשת לאור המצב בו נתניהו ושר המשפטים שלו רואים לנכון לתגמל מפלגה מגזרית על גבו של ציבור גדול הרבה יותר, ציבור הנשים בישראל.

המצב המשפטי היום בישראל מכתיב ממילא לכל זוג שרוצה להינשא בארץ באופן רשמי ומוכר על ידי המדינה, לעשות זאת באמצעות הרבנות, גם אם דרכו ורוחו של מוסד זה אינן עולות בקנה אחד עם תפיסתו של הזוג. מי שלא מוכן להתפשר על עקרונותיו, נגזר עליו לצאת את גבולות המדינה ולערוך את נישואיו בקפריסין, למשל. אבל לא בזכות להינשא בארצנו עסקינן, על אף שמדובר בנושא חשוב מאין כמותו. שהרי, בסופו של דבר מדובר בזכות עתידית. כזו שעוד לא קיימת בישראל, והנה באים שר המשפטים, רה"מ וש"ס ומטילים צל כבד על זכות שכבר ניתנה לנו.

ענייני גירושין נמצאים בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים ומהתענוג שבמגעים עמם לא יכול אף זוג ישראלי שנישואיו עלו על שרטון להימנע. אל מוסד הנישואין אתם יכולים להיכנס מאיזו דלת שתחפצו: בקפריסין, באולם אירועים בפתח תקווה או בחתונה במדבר בלי רב ובלי בופה. אבל בדרך החוצה, כולם עוברים דרך הרבנות. נכון לעכשיו, אתם יכולים לבחור שענייני הממון הקשורים לפירוק הנישואים שלכם (הסכם המזונות, חלוקת הרכוש ועוד) ידונו בבית דין אזרחי. שר המשפטים מבקש כעת, בהצעת החוק הממשלתית שאותה הוא מקדם, לשים לזה סוף. כל הנושאים האזרחיים הקשורים בגירושין יהיו בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני.

אחת ההשלכות הקשות ביותר של ההצעה הזו תהיה חסימת דרכן של מסורבות גט לפעול נגד בעליהן הסרבניים באמצעות בתי הדין האזרחיים. אלה נוטים לפסוק פיצויים כבדים במיוחד לנשים מסורבות הגט ופעמים רבות מצליחים כך לשכנע את הבעל הסרבן להעניק לאישתו את השחרור המיוחל מנישואיה. אבל גם ענייני הגירושין היומיומיים - קביעת גובה הסכם המזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי משמורת ועוד - נראים אחרת פעמים רבות כשדנים בהם בבית דין רבני או אזרחי. אמות המידה של בית הדין הרבני בנושאים כלכליים נמוכות מהממוצע ומהמקובל במציאות החיים החילונית.

סמכויותיו של בית הדין הרבני היו בעבר רחבות יותר וכללו חלק מהנושאים שהצעת החוק החדשה מבקשת לכלול. אלא שהסמכויות הללו צומצמו על ידי בית המשפט העליון לאחר מקרים רבים שהגיעו לפתחו, שבהם פסק בית הדין הרבני באופן לא ענייני. כך למשל נוהגים בתי הדין הרבניים לא אחת, להעדיף להעניק משמורת להורה שמתעקש על חינוך ילדיו במסגרות דתיות, גם אם שאר הנסיבות מצביעות על כך שטובת הילד היא להישאר עם ההורה האחר. אין זה סוד שהסכמי המזונות, הפיצויים ושאר עניינים ממוניים נפסקים בשיעורים נמוכים יותר בערכאות הרבניות.

בתי הדין הרבניים הם מוסדות שמפלים נשים באופן שיטתי וידוע לשמצה. הרחבת סמכויותיהם תהיה טעות שהדעת לא תוכל לסבול. בית המשפט העליון חשב כך ופעל בהתאם. מדוע אם כן, מכל שלל ההבטחות שניתנו לש"ס תמורת ישיבתה בממשלה, בוחר נתניהו דווקא באחת המופרכות שבהן, כדי להוכיח שאיש מילה הוא? אנחנו עומדים בסיומו של העשור הראשון של המאה ה-21. היה אפשר לחשוב שכבר נהיה קרובים יותר להפקעת הסמכות הבלעדית של הרבנות על הנישואים. במקום זה, אנחנו הולכים אחורה. אפשר לומר שמבחינתי, זו עילה לבקש גט מהמדינה. הסיבה: פערים שאינם ניתנים לגישור.