יום בשבוע: על שירות המילואים בחיה"א

הם אומנם מילואימניקים, אבל כנראה שמעולם לא היו בצאלים, לא הוציאו מארון בחדר הילדים את מדי הב' ולא קיבלו את המעטפה החומה והמשמחת שדוחה לך את החיים ב-18 עד 21 ימים. על התנאים הם לא יכולים להתלונן: בסיס חיל האוויר נקי ומצוחצח בדרום הארץ, אפשר להביא את הילדים לשחק במועדון הטייסת ולשבת על הכיסאות הנוחים בחדר התדריכים ולתחקר את הטיסה האחרונה. טייסי חיל האוויר במילואים של טייסת הקרב הראשונה מצאו את עצמם מגויסים דווקא ביום ההוקרה של צה"ל לחיילי המערך שחל השבוע, ובניגוד לרוב המילואימניקים שנקראים לשירות, הם דווקא נראו מרוצים. בפעם הבאה שאתם מקבלים אם-16 ארוך שמגיע לכל פינה בגוף כולל הקרסול, הם יקבלו אף 16 שמגיע לכל מקום במזרח התיכון. כן, גם לאירן.

"אז נכון שאני לא מגיע לצאלים, או נעלם מהבית לשבועיים, אבל בוודאי שאני מרגיש כמו מילואימניק", אומר רס"ן במיל' דני, המשרת אחת לשבוע כטייס בחיל האוויר וביתר הימים באל על, "המילואים שלנו שונים בהרבה משל הירוקים. אני יוצא מהבית בבוקר מוריד את הילדים ואחר כך עולה לגיחה מבצעית וחוזר הביתה, אז כן, זה שונה, אבל אתה מרגיש חלק ממשהו שגדול ממך". לפני שאתם מקנאים בדני, תחשבו על 59 ימי המילואים שעשה בשנה שעברה. אנשי צוות האוויר במילואים מחויבים לבצע לפחות יום מילואים אחד בשבוע בטייסות. כשהם בטייסת, הם בדיוק כמו כל איש צוות אוויר אחר. הם עוברים תדריך, טיסת אימון לרענון ושיפור, או סתם גיחה מבצעית לנקוש על גגות מבוקשים, תחקיר והביתה. אלא שבניגוד לטייסים בשירות סדיר, הם יישארו בטייסות האם ויהפכו לחלק בלתי נפרד ממנה.

סא"ל דורון, כבר בן 45 נשוי עם שלושה ילדים, אבל זה לא מפריע לו לטוס עם פרחי טיס שנקטפו מבית הספר לטיסה. "ברגע שאתה בטייסת והמטוס מתנתק מהקרקע אתה מתנקה לגמרי מהבעיות שלך בחוץ", הוא אומר, "טוב אולי לא לגמרי אבל מרוב הבעיות", כשנשאל דורון, מנהל בחברת השקעות, על הטייסים הסדירים, הוא מנסה להישמע ממרומי גילו פוליטיקלי קורקט. "היום הצבא יותר מתוחכם והטייסים, איך נקרא לזה, יותר מערכתיים. היום אתה נכנס למטוס והכל משחק מחשב אחד גדול, ככה שברמה הטכנולוגית הם הרבה יותר טובים. הם רואים את הכפתורים, ואני רואה מעבר להם. זה לא בהכרח רע ואני חושב שזה דווקא תמהיל טוב. ברור שיש עקיצות כלפיי, אבל כשאני בא לטייסת אני חוזר עשר שנים אחורה לפחות. הפקידות תמיד נשארות בנות 18 אבל המטוס מתקדם ואתה חייב לעמוד תמיד בדרישות הטכנולוגיות בזמן שיש לך. לא קל לשלב את זה עם משפחה וקריירה, אבל אין אחד שלא נאחז במילואים האלה כמה שיותר. זה נותן בך חיים".

הטכנולוגיה במטוס האף 16 מתקדמת מיום ליום, אבל יש גם יתרונות למילואימניקים הוותיקים שמגיעים לטייסת הקרב הראשונה. "אנחנו באים עם עין הרבה יותר ביקורתית", אומר דני, "כמי שרואים איך הדברים מתנהלים מבחוץ, וזה נותן הרבה מאוד לטייסת. המפקדים בטייסת מרבים לשמוע לעצה שלנו ומבינים את היתרון הגדול בנו כמי שרואים את הדברים בראייה רחבה יותר. אנחנו צריכים להגיע לטייסת ולעשות את הסוויץ' הזה בין החיים האזרחיים לגיחות. זה לא קל לעבור ממצב שבו הורדת את הילד בגן ואז להגיע לטייסת ואומרים לך שיש מלחמה. אז לוקח לך רגע להיכנס לאווירה, ומרגע שאתה באוויר אתה כבר כולך מרוכז במשימה. המעבר לא קל, אבל החיים במדינה הזאת הרגילו אותנו לזה".