הטעיות מכוונות וקללות: כך חוקרים במשטרה

(צילום: משטרת ישראל. עריכת וידאו: יאיר דניאל)

בית משפט העליון התיר היום (שישי) לפרסם את הקלטות שבהן מתועדת חקירתו של רון תורג'מן, הצעיר שהודה והורשע – במסגרת הסדר טיעון – בהריגתו של צחי בשה. בשה, בן 18 מראשון לציון, נדקר למוות בסוף יולי 2007 במהלך קטטה בין שתי קבוצות של צעירים שאירעה בעיר. שני צעירים נוספים נפצעו.

יומיים לאחר הקטטה, הסגיר עצמו תורג'מן למשטרה. במשך רב שעות חקירתו, הוא שמר על שתיקה, אך לאחר לילה של חקירה, שתועדה בתיעוד חזותי וקולי, החל למסור פרטים ובין השאר הודה כי דקר את בשה בחזהו. למחרת, נחקר תורג'מן פעם נוספת והודה שוב בדקירה. אלא שמספר ימים לאחר מכן, במהלך חקירה נוספת, הסתייג תורג'מן מהודאותיו הקודמות ואף טען כי יתכן שהוא לא זה שדקר את בשה.

בפתיחת משפטו של תורג'מן, טענו סנגוריו, עורכי הדין אבי אודיז ושחר גרייף, כי שתי הודאותיו הראשונות אינן קבילות משום שנגבו תוך הפרה גסה של זכויות יסוד. בעקבות כך, התקיים משפט זוטא, הליך שמטרתו לבדוק את קבילות הודאתו של נאשם.

במהלך משפט הזוטא נחשפו הקלטות המתעדות את החקירה. בקלטות נראה אחד החוקרים מטעה את תורג'מן בכוונה ואומר לו: "קח בחשבון שאין דבר כזה זכות שתיקה". ואילו חוקרת נוספת הוקלטה אומרת לו: "ברגע שאמרת לי שלא התכוונת לרצוח בן אדם... הודית בתיק... זה המצב שלך עכשיו... כבר לא שתקת, הודית".

הקלטות אף מראות כי אמירות נוספות של החוקרים נוסחו "בשפת ביבים", כפי שכינה זאת השופט ד"ר עודד מודריק שהרשיע את תורג'מן. "אמרתי לך, אדון יקר, על השולחן זכות השתיקה שווה לזין פה... אתה תאכל אותה לאט לאט בקשית, כי אתה ברוב טיפשותך לא רוצה להסביר למה אתה לא רוצח", אמרה החוקרת, למשל.

החוקרת הפעילה גם לחץ נפשי מכיוון נוסף ואמרה: "אתה לא מבין שמחר המשפחה שלך כולה תקבל כתם בכל העיתונים... זה על המצפון שלך, אח של שוטרת ורוצח בדם קר? אני אגיד לאחיינים שלך: יש לכם דוד רוצח, וילכו לגן שלהם ויצלמו תמונות. אני אומרת לך שאני אכתוב בעיתון שאתה מבסוט ואני אזיין לך את התחת... אם החיים שלך ושל המשפחה שלך על הזין שלך, אז הם גם על הזין שלי ואנחנו נתחיל מלחמה... אני אדאג שזה יהיה הסוף שלך".

ואילו החוקר הוסיף: "בזמן שהעורך דין שלך ילקק את התחת שלו עם הכסף שאבא שלך ישפוך עליך, אני לא רוצה להגיד לך מה קורה בבית הסוהר עם התחת של אחרים". על אף כל זאת, בכל זמן החקירה נראה תורג'מן מביע את רצונו לשמור על זכות השתיקה ולהיפגש עם עורך דין.

"החקירה היתה מסע ייסורים שנמשך לאורך שלוש שעות", טענו הסנגורים במהלך המשפט והוסיפו כי מהקלטות ניתן לראות כי החוקרים מנעו מתורג'מן להיפגש עם עורך דין, שללו ממנו את זכות השתיקה ויצרו לחץ נפשי בלתי הוגן. הפרקליטות, באמצעות עו"ד קרן לוי, טענה מצדה כי במהלך החקירה נשמרה יכולת הבחירה של הנאשם והוא פעל בהתאם לכך: "ברצותו שמר על שתיקה או הכחיש וברצותו הודה במה שהודה". עוד טענה הפרקליטות כי גם אם נפל פגם בדרך החקירה אין מקום לשלול את קבילות ההודאות.

בהחלטה להתיר את פרסום קלטות החקירה, כתב השופט אליקים רובינשטיין: "אודה כי ביני לביני הירהרתי, בהיבט חינוכי-מוסרי, באשר לתוצאה הסופית של פרסום, שהרי משמעותה תהא כי כל צופי הטלוויזיה ישמעו את הדברים הללו ... וביטויים כגון אלו שנשמעו בחקירה ישובו ויישמעו בראש חוצות. אך באתי לכלל מסקנה שאין מנוס מאותו 'אור השמש המטהר', ואולי יהא בפרסום כדי לסייע שלא להגיע לכגון דא בחקירות עתיד".

תורג'מן ושני צעירים נוספים שהשתתפו בקטטה – ניר סרור ותומר פינטו ¬– הורשעו לבסוף בדקירתו של בשה על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון. תורג'מן וסרור הודו והורשעו בהריגה ואילו פינטו הודה והורשע בעבירה של תגרה לאחר שעבירת ההריגה נמחקה מכתב האישום בעניינו.

המדינה ביקשה להטיל על תורג'מן עונש מאסר של עשר שנים, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למשפחתו של בשה על סך 50 אלף שקלים. על ניר סרור ביקשה המדינה להטיל עונש של חמש שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי של 50 אלף שקלים למשפחה.ואילו ביחס לעונשו של פינטו, המדינה תחליט מה תבקש על פי תזכיר של שירות המבחן שיינתן בעניינו.