עובדי חברות כוח אדם שהועסקו באותו מקום עבודה במשך שנים רבות, זכאים להשוואת תנאים מלאה עם תנאיהם של העובדים מן המניין באותן חברות. כך פסק בימים אלה בית הדין הארצי לעבודה.
הפסיקה של הרכב השופטים סטיב אדלר (נשיא ביה"ד), עמירם רבינוביץ ושמואל צור, תאפשר למאות אלפי עובדים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם לתבוע מהמעסיק לשפר את תנאי עבודתם רטרואקטיווית עד שבע שנים, במידה שהועסקו באותו מקום עבודה במשך שנים רבות.
ביה"ד הארצי קיבל בכך ערעור של מאבטחים בתעשיה האווירית על החלטת ביה"ד האיזורי לעבודה בתל אביב, שדחה את תביעתם לפיה הם זכאים לאותם תנאי העסקה כשל קציני הבטחון הקבועים בחברה. המאבטחים, שהועסקו במקום במשך שלוש עד שמונה שנים באמצעות חברת כוח האדם אורטל, טענו גם שהם זכאים לתשלום עבור זמן ההפסקה שנוכה משכרם על אף שנדרשו לשהות במקום.
ביה"ד האיזורי לעבודה, שדחה את הערעור, קבע שמיקום העבודה של המאבטחים הוא עמדת השמירה שבה הם מוצבים ולא המפעל עצמו.
החלטה תקדימית
לאחר שנדחתה תביעתם, הגישו המאבטחים ערעור לביה"ד הארצי באמצעות עורכי הדין ערן גולן ועמית גורביץ. כעת, יותר משנתיים לאחר שהוגש הערעור, קבעו שופטי הארצי כי המאבטחים שהוצבו במשך שנים ארוכות על ידי חברת כוח האדם בתעשיה האווירית, זכאים לתנאי העבודה הנהוגים בתעשייה האווירית. בכך, למעשה קבעו שופטי הארצי באופן תקדימי, כי עובדי חברות כוח אדם שהוצבו דרך קבע (ולא באופן זמני) בתפקידים שונים במפעלים וחברות, זכאים לתנאי עבודה ושכר שווים כשל העובדים מן המניין באותם ארגונים.
ביה"ד הארצי גם הפך את החלטת ביה"ד האיזורי, וקבע שיש לשלם למאבטחים גם עבור הזמן בו שהו בהפסקה. "לא ניתן לנכות משכר העובד את זמן ההפסקה, כל עוד הוא נדרש לשהות במקום העבודה", קבעו השופטים.
התעשייה האווירית ואורטל חוייבו לשאת בהוצאות המשפט בסך 18 אלף שקל.