וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ואולי לא היו הדברים מעולם

תיגל נשיא

15.5.2009 / 0:34

רצון טוב זה לא תמיד מספיק, ולרוחל'ה יש דרך ארוכה לפני שתתאים לדרישותיה של ת"נ

זה היה היום שהתחיל בתמונה של שרי אריסון ועופר גלזר מרוחה על העמודים הראשונים תחת הכותרת "האהבה נגמרה". חשבתי על אותו גרפיקאי שהדביק את הכיתוב הזה על הנייר מבלי לדעת מה הוא יעשה לי. לאורך כל שנותיי סירבתי לקבל את העובדה שיש דבר כזה חוסר התאמה. יש רק אהבות לא גדולות מספיק, ורק אלו הן האהבות שבסוף נגמרות. סירבתי להכניס למעוני המגוחך, הלא הוא רק וסתם אני, את המילים "מחלוקות שאינן ניתנות לגישור". לאהבות גדולות הוא הרי לא רלוונטיות. אבל כעת, בלא הסכמי ממון, מלבד חלוקת מקומות על בר עץ באיזה בית קפה, כנראה מחלוקות שאינן ניתנות לגישור הן די והותר כדי להרוס בית וירטואלי.

זה היה היום שבו זה שיודע לקח אותי לרוחל'ה. או אולי יהיה יותר נכון לכתוב שזה היום שבו לקחתי אותו לבן יהודה, סתם כדי להיזכר בתחלופה המהירה של אהבות חלשות שנגמרות. הבחירה ברוחל'ה היתה מקרית - הוא נראה בית קפה חביב, כזה שלא נפגע יותר מדי מהאוכלוסייה הלא פוטוגנית של הרחוב הנורא. מה גם שיש משהו בצירוף המילים "בית קפה", ו"קונדיטוריה" שתמיד עושה לי טוב. ברוחל'ה נעשה מעשה נדיר ומבורך - באותו מקום ממש שכן עד לאחרונה סניף של לחם ארז. כעת החליטו אותם הבעלים (שהיו הזכיינים) להפוך אותו לבית קפה עם אופי, גם אם עדיין לא מספיק בשל ומוגדר.

זה היה היום שבו, לראשונה זה שנים, יכולתי להבין אנשים שטוענים שאין להם תיאבון. ובכל זאת, זה שיודע ואני חלקנו גלילי חציל קלוי ממולאים בגבינת עזים, עם רוטב עגבניות חם ואגוזים (39 שקל), ופוקצ'ה בייגל בלקנית ממולאת בטפנד זיתים, גבינות, פטריות וזיתים (42 שקל). שתי המנות סבלו מחוסר התאמה. הפעם, לפחות, היה מדובר רק במרכיבים. רוטב העגבניות היה דומיננטי מדי והאגוזים פשוט לא התחברו. עודף הגבינות והעניינים האחרים האפילו על טעמה של הפוקצ'ה הטרייה והטובה. אפילו הסלט הירוק, שהגיע כתוספת לשתי המנות, הכיל רוטב מיונזי ומכביד. לקראת הקינוח אזל כבר הזמן, ולכן בחרנו לקחת באריזת טייק אוויי חתיכות בראוניז תוצרת המקום, שמוגשות עם שערות חלבה (30 שקל. במקור זה מגיע גם עם גלידה). וכן, גם זה לא הסתדר. וכך, על שני אספרסואים טובים (8.5 שקלים האחד), התגלה היום ככזה שבו כבר לא צריך לשכנע אותי שרצון טוב לא תמיד מספיק או מספק.

זה היה יום שהמשיך בזמרת חתונות, שלפני השיר "I Will Survive" אמרה: "תמיד יש בחורה בקהל שהשיר הזה מגיע לה בדיוק בזמן הנכון, אז את השיר הזה אני מקדישה לה". ורציתי להגיד לה שאני זו הבחורה הזו. לעזאזל, רציתי להרים את היד כדי שכולם ידעו שזו אני, ושהפנס והמצלמות יכוונו עלי בזמן שאני שרה "הו, לא, לא אני, אני אשרוד". אבל מצד שני, הרבה יותר קל שוב ללעוג לבנות שבאמת מאמינות שהשיר הזה מוקדש להן.

זה היה היום שהסתיים בכתיבת שורות אלו, תוך נשנוש שאריות הבראוניז של רוחל'ה. החלבה עדיין לא התאימה לתמונה, עדיין כפתה את עצמה מסיבה לא ברורה. ואז היום הזה הפך ליום שבו הבנתי שיש כזה דבר חוסר התאמה - אלו פשוט מילים יפות יותר לאהבות גדולות שזמנן עבר.

בקטנה
סקס אפיל: בבן יהודה?
אנשים: שכונתיים שבקרוב יתחלפו בצרפתים
עיצוב: ביתי ומזמין
שירות: לא מריח, לא מסריח
הפוך קטן: 13 שקל (!)
ליד ההפוך: לחמים, מאפים, גבינות וזיתים למכירה
טיפ: לא להכביד יותר מדי
גישה לנכים: כניסה יש שירותים אין
שורה תחתונה: לא אהבה גדולה, אבל בהחלט אהבונת

רוחל'ה. בן יהודה 120. טל' 5291793. פתוח: א'-ה',ש' 08:00-23:00 ו'08:00-18:00.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully