דברים שרואים מכאן, לא רואים משארם

על פניו, ביקור נתניהו בשארם א-שייח' עבר בשלום (חיבוקים, הצהרות מתונות). בתכל'ס, המצרים לא קיבלו הצהרה שאפשר ללכת איתה למכולת

ניר יהב
15/05/2009

בין שלל אירועי השבוע נבלע בין הכותרות ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במצרים. בימים כתיקונם, זוכה ביקור ראשון של ראש ממשלת ימין במצרים לכותרות ראשיות, אבל מסתבר שהדברים שאמר - או, יותר נכון, לא אמר - בנדיקטוס ה-16 בנאומו ב"יד ושם" בירושלים, הביסו בנוקאאוט את הפגישה המסקרנת בין נתניהו למובארק בשארם א-שייח'.

מאז תחילת כהונתה של הממשלה החדשה בישראל, העיתונות המצרית תוקפת אותה ללא הרף. בשגרירות ישראל במצרים סיפרו השבוע כי יממה לפני ביקורו של נתניהו, חלה תפנית קלה בסיקור התקשורתי, והגישה מעט השתנתה: בהוראת משטרו של מובארק, הורידו העיתונאים את הלהבות וכתבו שיש להקשיב לדבריו של נתניהו ורק לאחר מכן להגיב.

בעת שהמתנו לכניסתם של נתניהו ומובארק למסיבת העיתונאים בשארם א-שייח', ניסינו לבדוק עם העיתונאים המצרים אם גישתם כלפי נתניהו אכן שונתה. רבים מהם חששו לדבר איתנו, עד שלבסוף הסכימה אימאן אנור, כתבת העיתון המצרי הממסדי "אל-אחבאר", להתייחס לנושא.

מה חושב העם המצרי על ממשלת נתניהו החדשה, שאלתי אותה. "אינני יכולה לדבר על העם המצרי באופן כללי", היא צחקה, "אבל אם אתה שואל את דעתי האישית, אז אני חושבת שהממשלה החדשה היא ימנית קיצונית. הרי ידוע שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא ימני וידוע גם מה הוא ושר החוץ אביגדור ליברמן חושבים על תהליך השלום. הרי ביומו הראשון בתפקיד אמר ליברמן שהוא דוחה את הבנות אנאפוליס".

בשלב זה נזכרה כנראה אנור שעליה ליישר קו עם המשטר המצרי והיא עוברת לגישה מתונה יותר כלפי נתניהו, לפיה יש להמתין למעשיו בשטח לפני שישפטו אותו: "עד כה, נתניהו לא אמר דבר על כך שהוא מכיר בפתרון שתי המדינות, אלא הבהיר שהוא בעד שלום כלכלי ולא שלום פוליטי. יחד עם זאת, בעת האחרונה שמענו מראש ממשלת ישראל שהוא מעוניין לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים. כולנו מקווים שתושג פריצת דרך ושהממשלה בישראל תקדם - בסיוע של הממשל האמריקאי החדש - הבנות חדשות שיובילו לשלום כולל וצודק ולהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל".

המצרים הקשיבו וזעמו

נתניהו השקיע מאמצים רבים כדי להצטייר בביקור כמנהיג מתון התומך בשלום. הוא יודע שהנשיא האמריקאי ברק אובמה, אותו יפגוש בימים הקרובים בוושינגטון, בוחן כל צעד שלו. לאחר הפגישה של נתניהו ומובארק, דאגו לעדכן אותנו בכירים בסביבת ראש הממשלה שהפגישה היתה "מצוינת", שהיא התארכה מעבר לצפוי (מעל שעה במקום חצי שעה), שהאווירה בה היתה נינוחה וטובה ("השר פואד בן אליעזר שהתלווה לביקור התקבל בחיבוקים ונשיקות!", דאג 'להדליף' גורם מדיני בכיר) וששני המנהיגים ראו עין בעין את האיום האירני.

אבל לא הכול ורוד. נתניהו נאלץ לבלוע בפגישה כמה צפרדעים, ביניהן דרישה מצרית להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ולהיענות ליוזמה הערבית. אלא שהוא הצליח לרצות במעט את המצרים באמצעות הבטחה לחדש "בשבועות הקרובים" את המשא ומתן עם הפלסטינים ולמנות תוך שבוע שליח חדש במקום עופר דקל שינהל את המגעים לשחרור החייל החטוף גלעד שליט. נכון, מובארק לא שמע מנתניהו את מילות הקסם 'שתי מדינות לשני עמים', אבל הוא שמע ממנו דיבורים על קידום 'יוזמות אזוריות'. "גם אם הוא לא אמר את הביטוי המפורש 'שתי מדינות לשני עמים', הרי שהדבר השתמע מדבריו", אמר לנו גורם מדיני בכיר.

גם במסיבת העיתונאים המשותפת, ניסה ראש הממשלה לרכך את תדמיתו הקיצונית: הוא חלק שבחים למובארק ("מנהיג חזק ואמיץ שפועל למען ביסוס השלום", כלשונו), הבהיר כי היחסים עם מצרים הם "נכס אסטרטגי ואבן יסוד ליציבות ולתקווה" ורמז על נכונותו לדון ביוזמת שלום אזורית כשהודיע כי ישראל מעוניינת בשלום עם כל מדינות ערב והעולם המוסלמי.

גם אם נימתו המתונה של נתניהו הצליחה להרשים את הישראלים, על המצרים דבריו לא עשו רושם: "הוא לא אמר כלום", אמרה לנו בכעס עיתונאית מצרית לאחר מסיבת העיתונאים. "הוא דיבר רק על העבר, אבל מה עם ההווה? מה עם העתיד? הוא לא הציג שום תכנית קונקרטית ושום תכנון מדיני". מה לגבי הבטחתו לחדש את המשא ומתן באופן מיידי, שאלתי אותה. "נו באמת", היא ענתה. "מאיזו נקודה? מנקודת האפס או מהמקום שבו הופסק?".

האמת, שאלה טובה. לא בטוח אם מובארק עצמו קיבל תשובה. אובמה בטוח יקבל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully