היום לפני: אשתו של מנדלה פושעת

ברית המועצות ובעלות בריתה חתמו ב-14 במאי 1955 על "ברית ורשה" בבירת פולין. בהכרזה בוורשה ובמוסקבה נאמר כי ראש הממשלה הסובייטי מרשל ניקולאיי אלכסנדרוביץ' בולגנין, ומנהיגי שבע גרורות, אישרו את הטיוטה של הסכם לסיוע הדדי הנקרא "אמנת הידידות, שיתוף הפעולה והסיוע ההדדי של ורשה".

מטרת ההסכם היתה, בין השאר, להבטיח אינטגרציה כלכלית, צבאית ותרבותית בין שמונה האומות הקומוניסטיות. החותמות: ברית המועצות, פולין, מזרח גרמניה, צ'כוסלובקיה, הונגריה, רומניה, בולגריה ואלבניה. יוגוסלביה, המדינה היחידה שלא חתמה על ההסכם, הודחה מהקומינפורם (ארגון קומוניסטי בינלאומי, שמטרתו הייתה ליצור שיתוף פעולה בין המפלגות הקומוניסטיות של מדינות אירופה ולעצור את השפעת ההתפשטות האמריקנית) כיוון שסירבה להכיר בעליונות הסובייטית.

האמנה, שנחתמה בארמון ורשה, התקבלה על רקע החדשות כי מערב גרמניה התקבלה לברית הצפון-אטלנטית, נאט"ו, לאחר דיונים בפריז.

בנאום שנשא עם חתימת ההסכם, הזהיר מרשל בולגנין כי ארצות הברית, בריטניה וצרפת הפכו את מערב גרמניה ל"מוקד מסוכן שעלול להצית מלחמה באירופה" על ידי כך שאישרו את התחמשותה מחדש. לדבריו, קבלתה של מערב גרמניה לנאט"ו היא "מכשול רציני" לאיחוד גרמניה. עוד הוסיף המנהיג הסובייטי כי נאט"ו מעודדת מדינות במזרח התיכון ליצור גושים צבאיים כדי לתקוף את ברית המועצות ובעלות בריתה.

לדברי בוגלנין, הסכם ורשה גובש ברוח העיקרון הלניניסטי של קיום הדדי של שלום בין אומות דמוקרטיות, הכפופות לאמנת האו"ם. כמובן שהוא לא הזכיר את העובדה שאיחוד צבאותיהם של החתומות על ההסכם איפשר לברית המועצות לבסס את כוחותיה באותן מדינות. בצורה זו איפשר הסכם ורשה לברית המועצות לדכא כל מרידה לאומנית. החיילים הסובייטים מנעו את ההתקוממות בהונגריה ב-1965, בצ'כוסלובקיה ב-1968 ("האביב של פראג") וגרמו לאלבניה לפרוש מההסכם שנה לאחר מכן.

המרידות במזרח אירופה ב-1989 בישרו את קץ ההסכם והמלחמה הקרה. מזרח גרמניה פרשה ב-1990 וב-1 ביולי 1991 הכריזו מנהיגי האמנה כי היא מבוטלת.

בליל ה-14 במאי 2008 הודיע המתמודד הדמוקרטי לשעבר, ג'ון אדוארדס, על תמיכתו בסנאטור ברק אובמה במירוץ לראשות המפלגה הדמוקרטית. באירוע בחירות במישיגן, ששודר בכל מהדורות החדשות בארה"ב בפריים-טיים, אמר אדוארדס: "המצביעים הדמוקרטים הכריעו בעד אובמה וכך גם אני. יש אדם אחד שיודע ומבין שהגיעה השעה למנהיגות אמיצה, יש אדם אחד שיודע להוביל לשינוי, יש אדם אחד שיוכל להוביל לאמריקה אחת ומאוחדת, והאדם הזה הוא ברק אובמה".

תמיכתו הפומבית של אדוארדס נתפסה בעיני רבים כמסמלת את ניצחונו הצפוי של אובמה במירוץ. אדוארדס היווה בחודשים האחרונים מאז פרישתו מהמירוץ יעד מועדף לחיזורים הן מצד אובמה והן מצד יריבתו הילרי קלינטון. אדוארדס עצמו היה בתחילה בין המועמדים לראשות המפלגה הדמוקרטית, אך פרש כשהתברר לכל שהתחרות האמיתית היא בין קלינטון לאובמה.

במטה קלינטון שידרו כלפי חוץ אווירה של עסקים כרגיל. מטה הבחירות של הסנאטורית מניו יורק הסתפק בתגובה לקונית בה נכתב: "אנו מכבדים את אדוארדס, אבל המירוץ עוד רחוק מלהסתיים". גם קלינטון עצמה ניסתה לשדר אופטימיות ואמרה מוקדם יתר כי "מדובר במירוץ צמוד שייכנס להארכה".

ב-14 במאי 1991, גזר בית המשפט על וויני מנדלה, אשתו של נלסון מנדלה, עונש מאסר של שש שנים בגין מעורבותה בחטיפת ארבעה בני נוער. לאחר ערעור מצד עורכי דינה, שוחררה בערבות וויני מנדלה, שנודעה בכינוי "אמה של אפריקה". השופט שגזר את העונש קרא לוויני "שקרנית חסרת בושה".

מנדלה היתה מעורבת במעשי אלימות שביצעה חבורה של שומרי ראש שקושרה לקבוצת הכדורגל שבבעלותה. בשנת 1991 היא הורשעה כשותפה לדבר עבירה בחטיפתו של נער בן 14. גופתו של הילד נמצאה ליד ביתה של מנדלה כשגרונו משוסף. עוזרת הבית של מנדלה ונהגה האישי הורשעו אף הם במעורבות בחטיפות. על שומר הראש של מנדלה, ג'רי ריצ'רדסון, נגזר עונש מוות בגין הריגת הנער. בכל אותה תקופה עמד נלסון מנדלה לצד אשתו ותמך בטענתה כי היא חפה מפשע.

גזר הדין סימל את נפילתה של אישה, שלמעלה משלושה עשורים עמדה בראש המאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה והיתה מושא הערצתם של מיליונים. למרות פעילותה נגד השלטונות ותמיכתה הבלתי נלאית בתושבים השחורים המדוכאים, היו שהאשימו את מנדלה בעידוד אלימות במרכזי הערים – אזורים עניים ובעלי שיעורי פשיעה גבוהים.

בעקבות החשדות בפלילים, החטיפות ושני מקרי רצח, הודיע נלסון מנדלה כי הוא ואשתו נפרדים וב-1996 השניים התגרשו. ביוני 1993, בית המשפט לערעורים המתיק את גזר דינה של מנדלה לקנס בסך 15 אלף ראנד ושנתיים על תנאי. בית המשפט הורה לה לשלם 15 אלף ראנד נוספים למשפחות הצעירים החטופים.

במרץ 2003 הורשעה מנדלה בבית המשפט הדרום אפריקאי באשמת זיוף, גניבה והונאה של בנק גדול. את מרבית ההונאות והמסמכים שאפשרו את הונאות הענק הללו, עליהם חתמה מנדלה, עשתה מנדלה בחסות הליגה הנשית-לאומית, שבראשה עמדה. מנדלה נמצאה אשמה בחתימה על 58 מסמכים מזוייפים, והיא הואשמה ב-25 מעשי גניבה מבנק ההלוואות הדרום אפריקני.

עם זאת, הפופולריות של מנדלה בקרב האוכלוסייה השחורה והענייה לא נפגמה כהוא זה, והיא עדיין נחשבת כלוחמת גדולה לזכויות אדם בכלל, ולזכויותיהם של השחורים בדרום אפריקה בפרט. נלסון מנדלה התמנה לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה ב-1994. הוא מינה את וויני לחברת קבינט אך פיטר אותה שנה לאחר מכן.

תומאס גיינסבורו (1727 - 1788 ) - צייר אנגלי

האנס אלברט איינשטיין (1904-1973 ) - בנו של אלברט איינשטיין ופרופסור אמריקאי

ג'ורג' לוקאס (1944 - ) - במאי ומפיק סרטים אמריקאי, "מלחמת הכוכבים"

רוברט זמקיס (1952 - ) - אחד הבמאים המצליחים בהוליווד

קייט בלאנשט (1969 - ) - שחקנית אוסטרלית, "שר הטבעות", "אליזבת"

מארק צוקרברג (1984 - ) - יזם ואיש עסקים אמריקני יהודי. ידוע בעיקר בשל היותו מייסד הרשת החברתית הפופולרית פייסבוק

פאני מנדלסון (1805-1847) - פסנתרנית ומלחינה גרמניה ממוצא יהודי ואחותו של פליקס מנדלסון

אוקובו טושימיצ'י (1830-1878) - סמוראי ומדינאי יפני. הוביל את רסטורציית מייג'י

אוגוסט סטרינדברג (1849-1919) - סופר, מחזאי וצייר שבדי. הוא נחשב לאחד הסופרים השבדים המרכזיים ואחד מאבות התיאטרון, "העלמה יוליה"

וויליאם רנדולף הרסט הבן (1908-1993) - מו"ל עיתונות אמריקאי, היה מגדולי בעלי העיתונים בארצות הברית

פרנק סינטרה (1915-1998) - זמר ושחקן אמריקאי

סטנלי קוניץ (1905-2006) - משורר יהודי-אמריקאי, מתרגם, מבקר ועורך לשוני