פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הממשלה לא רואה את הציבור"

      ארגוני הסביבה והשדולה הסביבתית בכנסת החליטו היום בדיון חירום מיוחד להקים את הקואליציה למלחמה ברפורמה במנהל מקרקעי ישראל

      למשמע בשורת הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, זעמו הארגונים הירוקים. בבסיס הרפורמה עומד הרעיון של העברת קרקע (שכיום ניתן לרכוש בה רק זכויות חכירה) לבעלות מלאה של גורמים פרטיים. הארגונים טוענים כי העברת הקרקע צריכה להתבצע רק בתנאי שיישמר האינטרס הציבורי בכל הנוגע ליעדים חברתיים וסביבתיים של התכנון, ובכלל זה דיור בהישג יד ושמירה על השטחים הפתוחים. הרפורמה תביא לשורה של צעדים מרחיקי לכת בכל מה שנוגע לפיתוח שטחים בישראל. לדוגמא, אחד הסעיפים ברפורמה יאפשר לחוכרי קרקע חקלאית ליזום בעצמם שינוי ייעוד של הקרקע. הארגונים הסביבתיים טוענים כי צעד כזה יהווה תמריץ לחוכרי קרקעות חקלאיות ליזום בנייה ופיתוח בקרקעות חקלאיות, מה שיגרום לפגיעה בשטחים הפתוחים של ישראל.

      שבוע לאחר שוועדת השרים אישרה את ההצעה לרפורמה כוללת במינהל מקרקעי ישראל, קיימה היום (שלישי) השדולה הסביבתית בכנסת דיון חירום בנושא. בדיון השתתפו שמונה חברי כנסת, וביניהם יו"ר השדולה ח"כ אופיר פינס (העבודה), דב חנין (חד"ש), ניצן הורוביץ (מר"צ), כרמל שאמה (ליכוד), עדנה אדטו (קדימה) ונציגים מהחברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ורשות הטבע והגנים. הנוכחים בדיון הסכימו כי אכן דרוש שינוי במנהל מקרקעי ישראל ובוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), אך השינויים המוצעים ברפורמה יובילו לנזקים סביבתיים עתידיים.

      הליך מסוכן לציבור

      לדברי יואב שגיא ואיריס האן, נציגי החברה להגנת הטבע והארגונים הסביבתיים במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובמועצת מינהל מקרקעי ישראל, "מדינת ישראל היא מדינה צפופה ודלת קרקע, מה שמחייב פיתוח מוקפד ותכנון ארוך טווח. השינויים המוצעים הן במנהל והן בות"ל מעודדים פיתוח חסר כל בלמים ואיזונים שאינו כפוף לתכנון הכולל בישראל". סעיף נוסף שמעורר את זעמם של הסביבתיים, עוסק בהצעה להעביר סמכויות תכנון ממינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, למגזר הפרטי ולמשרד הבינוי והשיכון. לטענתם, העברת סמכויות תפגע בעקרון התכנון הכולל, שמחייב כי התכנון ירוכז בידי הגוף המקצועי המתאים לכך - מינהל התכנון שבמשרד הפנים.

      לטענת נציגי הארגונים הסביבתיים שנשאו דברים בדיון, הרפורמה במתכונתה הנוכחית עלולה להביא ליצירת מחסור ברזרבות הקרקע העתידיות של המדינה, לצמצם את יכולת המדינה לתת מענה נאות לצרכי ציבור, ולפגוע בשטחים הפתוחים בישראל. כאמור, הארגונים הסביבתיים מסכימים כי יש לבצע רפורמה במנהל מקרקעי ישראל אולם מדובר בצעד חשוב שיש לקיים דיון מעמיק סביבו בנפרד ולא כחלק מחוק ההסדרים.

      יו"ר השדולה ח"כ אופיר פינס אמר בדיון כי: "לצערנו, הממשלה לא רואה את הציבור מול עיניה אלא רק דולרים". יו"ר השדולה ח"כ דב חנין הוסיף ואמר כי: "מנהל מקרקעי ישראל הוא גוף מסורבל ובעייתי. יש הרבה מה לתקן ולשפר בו. בנוגע להרחבת סמכויות הות"ל, מדובר בהליך בו לוקחים את נכסי הציבור והתוצאה תהיה הרסנית".

      לדברי שגיא והאן, "השינויים המוצעים במנהל מקרקעי ישראל ובות"ל יגרמו לנזקים סביבתיים חמורים, ובהם פיתוח בזבזני בקרקע והקמת תשתיות בשטחים שאינם מיועדים לכך, ולהפשרת שטחים פתוחים וירוקים לבנייה, זאת על אף שכבר קיים היום מלאי גדול של שטחים לפיתוח ובנייה".

      לסיכום הדיון החליטה השדולה לפנות ליו"ר הכנסת, ח"כ רובי ריבלין, בבקשה להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים ולהעבירה לדיון בועדת הפנים והגנת הסביבה, בלוחות זמנים שיאפשרו בחינה מעמיקה של נושאים כה כבדי משקל. בנוסף, החליטה השדולה לפנות לשרי הממשלה ותבקש מהם להתנגד להכללת הרפורמה בחוק ההסדרים.

      הבטחת שטחים לדורות הבאים

      יש לציין כי הרפורמה הראשונית כפי שהוצעה על ידי האוצר, לא התקבלה על ידי השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. ארדן הציג בפני ועדת השרים כמה דרישות על מנת להפוך את הרפורמה לידידותית יותר לסביבה. וועדת השרים קיבלה את דרישותיו ובין היתר נקבע כי למועצת מקרקעי ישראל יתווסף נציג המשרד להגנת הסביבה שישמש כחבר מלא. בעבר שימש נציג השר כמשקיף בלבד במועצת מקרקעי ישראל, ולתפקידי הרשות הוסף סעיף לפיו מקרקעי ישראל ייועדו גם כמשאב לטובת הציבור והסביבה (כגון: שטח ציבורי פתוח בערים ופארקים מטרופולינים) והבטחת שטחים גם לדורות הבאים. עוד קבעה ועדת השרים כי שיווק קרקע לפיתוח על ידי הרשות יהיה רק בקרקעות המיועדות לפיתוח בתכניות מתאר מקומיות. ההצעה לשווק קרקע בלתי מתוכננת לייזום פרטי בוטלה.