במוצאי שבת, ערב הגעתו של האפיפיור לארץ, נתבשרנו שמשטרת ישראל ממשיכה במאמצה הראוי לשבח לאכוף את החוק על יהודים וערבים באופן שווה. הפעם המשטרה עיכבה לחקירה ארבעה צעירים ערבים, שהתכוונו לחלק כרוזים נגד הביקור. כשוחרת שוויון התכוונתי לעמוד דום ולהצדיע לכחולי המדים, שרק לפני שבועיים עיכבו לחקירה יהודים ש"עודדו השתמטות מצה"ל". אבל אז התאכזבתי לגלות, שפעילי ימין, יהודים כמובן, שהפגינו היום באזור משכן הנשיא בירושלים נגד הביקור לא עוכבו לחקירה, על אף שהניפו שלטים בגנות הצליין המיוחס. נחמתי היחידה היתה, ששני חרדים שנשאו שלטים בגנות הביקור במקום אחר בעיר, דווקא כן נחקרו. אולי למפגיני הימין עמדה זכותו של ח"כ מיכאל בן ארי, שהתייצב בראשם.
המשטרה מסרבת לפרט מה היה כתוב בעלונים, שביקשו לחלק הצעירים תושבי הצפון. העובדה ששוחררו מיד בתום חקירתם מובילה למסקנה, שהם לא חלילה קראו לפגוע באפיפיור, שאחרת מן הסתם הם היו נעצרים בגין הסתה לאלימות. אם כך, ממתי הפכה חלוקת כרוזים על בסיס פוליטי או דתי לפעולה אסורה במשטר דמוקרטי, המחייבת התערבות משטרתית?
סדר ציבורי כולל גם מחאה
מפכ"ל המשטרה דודי כהן הודיע, ש"בכוונת המשטרה לשמור מכל משמר על הסדר הציבורי במהלך הביקור", וכי "הדבר ייעשה במינון הנכון, תוך שמירה על איכות החוויה הן של המאמינים והתיירים והן של תושבי המדינה". ובכן, בחוויה של מאמינה אחת לפחות הם פגעו. בחוויה של החתומה מעלה, שמאמינה שהיא חיה במדינה דמוקרטית שבה השמירה על הסדר הציבורי כוללת שמירה על זכות אותו ציבור למחות ולהתבטא, גם נגד הכס הקדוש.
יחסם של כלי התקשורת לעניין מעניין גם הוא. למרות שהם דאגו להלעיט את הציבור בכתבות יח"צנות על אודות ההיערכות המרשימה ל"ביקור ההיסטורי", הם לא טרחו לדווח כנדרש על הגבלת חופש הביטוי שמתלווה אליו. למעט וואלה! חדשות וגלי צה"ל, אף אתר אינטרנט לא חשב שהנושא ראוי לידיעה מודגשת. כנראה שלהרבות להג על מרכז התקשורת "המפואר" בירושלים, או על אלפי הצליינים שיציפו אותנו בעקבות הביקור חשוב יותר. או מעצבן את הקוראים פחות.